לפניכם כל הסרטונים שהעלינו על מרן שר התורה הגאון הרב חיים קנייבסקי זצ"ל וכן קורות חייו והספדים מגדולי הרבנים.
עקוב אחרינו ביוטיובר' חיים קנייבסקי מרכז החדשות – הקו החרדי | פלייליסט
הרב חיים קנייבסקי 18 סרטונים – avrahamme | פלייליסט
הרב חיים קנייבסקי – סיפור חייו
סיפור מיוחד שסיפר המגיד המישרים הנודע הגאון רבי שלמה לוינשטיין, על יהודי צרפתי שמצבו היה קשה בעקבות נגיף הקורונה ונתבקשו להתפלל לרפואתו שמו עובדיה סעדיה.
"שבוע שעבר הוא היה סעדיה, השבוע הוסיפו לו עובדיה סיפור מעניין מאוד" סיפר הרב שלמה לוינשטיין.
"צלצלו לרב חיים קנייבסקי והמשבקי"ם שם אמרו שבדרך כלל ר' חיים אומר או 'חיים' או 'רפאל', אז הם אמרו אם ישאל תגידו 'רפאל', למעיישה ר' חיים אמר להוסיף 'עובדיה' לא כמו שחשבו".
"אז הצרפתים אומרים" סיפר הרב לוינשטיין שהיהודי הזה סעדיה שה' ישלח לו רפואה שלמה, הוא מתרגם ספרים. סיפרתי לכם שהוא תרגם את הספרים שלי 'מתוק האור' לצרפתית והחלום שלו היה לתרגם ספר על פועלו וחייו של מרן הרב עובדיה יוסף הוא מצא ספר באנגלית של 600 עמודים ולקח לו שנתיים וחצי לתרגם והוא עשה את זה".
"אז כשבאו לשאול את ר' חיים איזה שם להוסיף לו אמר להוסיף 'עובדיה'. ברוך ה' כבר למחרת התחילו לעורר אותו ומצבו יותר טוב,
הרב קנייבסקי – הספדים על מרן ר' חיים קנייבסקי זצ"ל
הספד מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי דוב לנדו שליט"א על הרב חיים קנייבסקי בהיכל כולל חזון אי"ש
נאספנו כאן לקשור מספד על עטרת ראשנו מאור עינינו גאון עולם להפליא, לא מדרונו אלא מדרי קמאי שגם בהם הי‘
נחשב לעטרת תפארת ברוממות גאונותו מפליאה לבבות מורנו ורבנו חיים קנייבסקי בן למרן רבנו הקהלות יעקב ואחינו של רבנו הגדול החזו“א זכר צדיקים יסודי עולם לברכה.
ואתחיל בדברים שנשא הנוב“י במספד על אחד מגדולי דורו וזה לשון קדשו {בהשמטת דברים הבלתי נוגעים לעניינו):
"מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק אלוקים מצא את עוון עבדיך, נאלמתי דומי‘ באין מצח להרים ראש אם מצד עוצם גדלותו וכבוד תורתו ועוצם מעשיו הנפלאים הנה איך אפתח פה לדבר קצת מגדלותו משל למרגניתא דלית בה טימא, ואם לעורר לב העם להודיע להם את אשר חסרו, גם בזה חדלתי לדבר כי אין צריך להתעוררות הזה לאשר שהחסרון ניכר יותר משמש בצהרים ומי עוד לא יראה בעיניו ולבבו יבין את שבר הגדול הזה הלא תדעו כי שר וגדול נפל בישראל ביום הזה ובגדול כזה הכל מרגישין בו, ואיך אדבר אני בהספידו ודומה ח"ו כפוגע בכבודו הגדול והנישא מאוד, ועל כיו"ב אמר הכתוב בחבירי איוב וישאו קולם ויבכו וכו' כי גדול הכאב מאוד הרי כשהכאב גדול מאוד אין דובר דבר ומעתה היש מכאוב כמכאובינו והכאב גדול מאוד מאוד ואיך אדבר דבר זולתי להרים קול בכי".
ועוד ממשיך הנוב"י בזה בדברים מעוררי לבבות מזעזעי נפשות ומדמיעי עיניים לבכי גדול בל יעצר:
"מה נאמר אנחנו הנאספים פה לקשור מספד ולעורר בכי ואם יבשו עינינו מבכי-עיניים הלא נבכה פנימה בכי-לבבות, בכי מר ומר, אוי נא לנו כי חטאנו, כי אבד הצדיק, אבד מאיתנו, ניתן לב, ולא נהי' כאיש לא שם אל לב".
ונתחיל במילי דהספידא. מורנו ורבנו, מי שהכירו אפי' מעט נדהם, תדהמה רבה, מעוצם גדלותו הנשגבה, נפלאה מאד, בידיעת התורה ולימודה, בבהירות ובברירות ידיעתו, המקיפה והברורה בעצמתה, בכל חדרי התורה, בכל דברי חז"ל בתלמודים, תלמוד בבלי וירושלמי, ספרא וספרי ומכילתא, וכל מדרשי חז"ל, ושקידתו הנפלאה לחזור וללמדם, שוב ושוב, עד כי ניתן להתבטא עד אין מספר, – בספריו הנפלאים עוד משחר נעוריו ועד זקנה ושיבה, מספר נחל איתן, קרית מלך על הרמב"ם, ביאוריו וחידושיו על מסכתות קטנות, ספרי הלכה החשובים מאד והנלמדים בכל אתר ואתר, ספר שונה הלכות על שו"ע או"ח, וספר "דרך-אמונה" על רמב"ם ספר זרעים, מלבד עוד ועוד חבורים במקצועות רבים ושונים בתורה, ועוד כהנה וכהנה. מה נפלא הדבר בהראות לפנינו עושר כבוד מלכות תורתו להפליא ולהפלא.
ואזכיר כאן קשר גדול מקדמת-דנא ואח"כ שנים רבות שהי' לי עמו בהשיבו לי ברוב י מכתביו הנפלאים על ספקות ועיונים שנתעוררו בעת הלימוד. אוצרות גדולים מעושר ידיעותיו ויושר עיוניו. ועוד יש להוסיף כהנה וכהנה.
ולא לאחרונה יש להזכיר את אישיותו הזכה והטהורה בענות-חן ובצניעות-הליכות, לוקחי לבבות רחוק רחוק מהמית החיים, רחוק רחוק מכל התערבות במה שמחוץ ללימודיו ועבודתו בקודש, תורה ולימודה, תורה ומעשים טובים, תורה וקידוש שם שמים בכל תהלכותיו, ותו לא מידי.
אינני יודע אם זכיתי למצות הדברים כראוי להוד גדולתו, אבל זאת אשר עלתה בלבי בהיזכרי ובהעלותי על לב כעת
מאשר חזיתי ושמעתי מני אז ולאח"כ.
תהי' נשמתו צרורה בצרור החיים ותגן זכותו עלינו ועכב"י. אמן.
דברים קצרים שנשא הגאון הגדול רבי יהושע אייכנשטיין שליט"א
בליל שב"ק לאחר פטירתו של מרן הגאון הרב חיים קנייבסקי זצוק"ל
בגמ' שבת קלח, ב איתא 'תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר חס ושלום שתשתכח תורה
מישראל, שנאמר כי לא תישכח מפי זרעו. אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש את
דבר ה' ולא ימצאו, שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד'. וברש"י
'הלכה ברורה – בטעמים שלא יהא בה מחלוקת'.
המהר"ל בתפארת ישראל )פרק נ"ו( מבאר את הדברים, שהמצב של התורה תלוי
במצב של עם ישראל, וכאשר כלל ישראל נמצאים בגלות, זה משפיע גם על המציאות
של התורה, שאף היא מפוזרת ויש ריבוי מחלוקות. ואף שהתורה לא תשתכח מעם
ישראל, אולם יגיעו למצב שלא תהא הלכה ברורה במקום אחד.
הרמב"ם בהלכות סנהדרין )ד, ח( כותב, שבכדי להיות ראויים לסמיכה ולהורות בהלכות
מסוימות, צריך שיהיה חכם מופלא הראוי להורות בכל התורה כולה. והיינו שגם כדי
להורות הלכה בדבר מסוים, צריכים לכך ידיעת כל התורה כולה, ושיהיה ראוי להורות
בכל מקום ומקום. מבואר מזה שכאשר יודעים להורות בכל מקום, זוהי דרגה אחרת
השונה במהותה אף כלפי כוח ההוראה במקרה פרטי ומסוים.
כעת בפטירתו של מרן הגאון הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, איבדנו את הכוח הזה של ההוראה
בכל מקום, וכבר אין לנו מי שיכול להורות בכל התורה כולה. לא מדובר כאן על
חסרון קטן ונקודתי, אלא נוצר כאן חלל עצום, ושינוי מהותי בדרגת הדור. כאשר
איבדנו את המעלה של היכולת להורות בכל מקום בתורה, זוהי ירידה בדרגה של
התורה והעמקה נוספת בגלות של כלל ישראל בדור של עקבתא דמשיחא, כפשנ"ת
שדרגת התורה קשורה עם המצב של כלל ישראל.
הנפש החיים מבאר את המושג חילול ה', שהוא מלשון 'חלל', שהרי הקב"ה 'מלא
כל הארץ כבודו', וכאשר מחללים שם שמים, נוצר חלל מסוים באותו המקום. החלל
שנוצר כעת הוא גדול ועצום, ונכנסנו לתקופה חדשה בעומק הגלות. ככל שנתחזק
יותר בלימוד התורה מתוך היקף בידיעתה, ייתכן ובצירוף כל הציבור, שכל אחד
יתחזק ויוסיף בזה, נוכל מעט למלאות את החלל שנוצר. תפילתנו שנזכה לגאולה
שלימה בקרוב.
רבי משה שטרנבוך -דברי מספד נהי וקינה שנאמרו מיד בהגיע הידיעה הקשה
על הסתלקותו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק“ל
אוי… גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם ה‘ עליך
)דברים כ“ח ס“ט( ואמרו חז“ל זהו סילוקן של תלמידי חכמים. הפטירה של ר‘
חיים הרי זה גרוע מכל הקללות, והרי זה גרוע מחורבן בית המקדש וכמו
שאמרו חז“ל ”קשה סילוקן של צדיקים יותר משריפת בית אלוקינו“, אוי,
הקב“ה שלח לנו מכה כזאת שלא כתוב בספר התורה הזאת.
לכו ונשובה אל ה‘ כי הוא טרף וירפאנו, רק הקב“ה בלבד יכול לנחם אותנו,
ועכשיו אנחנו כצאן בלי רועה, נשארנו יתומים כל בית ישראל, ואין מי
שיתפלל בעדינו. צדיק הוא ה‘ כי פיהו מרינו. פחד נורא.
הקב“ה נתן לנו מכה נוראה כזאת. השכינה נמצאת איתנו בפורים, ועכשיו
השכינה הקדושה נסתלקה מכלל ישראל. בלע ה‘ ולא חמל ביום חרון אפו.
אין לנו עכשיו מי שימליץ עלינו יושר, כמה גזירות הוא דחה אין אנחנו יכולים
לדעת, וזהו סכנה גדולה כשאין לנו צדיק כזה שיגן עלינו.
בית דין של מעלה מקבל עכשיו כח חדש, כל כך הרבה תורה הוא נתן לעם
ישראל, ויעזור ה‘ שדמעות העיניים על מיתת צדיקים יכפרו על כלל ישראל,
ובמהרה נזכה לקיום ההבטחה ”ובלע המוות לנצח ומחה ה‘ דמעה מעל כל
פנים“ בביאת גוא“צ בב“א
קשרים של תורה עם מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי זצוק“ל
הידיעה הקשה על הסתלקות מרן שר התורה הגר“ח קניבסקי זצוק“ל לגנזי
מרומים, הגיעה לאוזני מרן רבינו שיבדלחט“א בעיצומו של סעודת פורים,
ומיד פרץ מרן שליט“א בבכי ובדמעות על האבידה הגדולה, והתבטא כי
הסתלקותו של מרן הגר“ח זצ“ל הרי זה מכה קשה לכל בית ישראל יותר מכל
הקללות האמורות בתורה ויותר מחורבן בית מקדשינו וכמבואר במאמרי
חז“ל על הסתלקות תלמידי חכמים. )ראה לעיל שם הובאו הדברים המלאים(.
ובדברים שלפנינו נביא סקירה קצרה על קצה המזלג אודות הקשר ושייכות
של תורה והלכה שהיה בין מרן רבינו שיבדלחט“א למרן זצ“ל במשך השנים.
קשרי ידידות למעלה משבעים שנה
קשרי ידידות היו בכל השנים בין מרן זצ“ל למרן רבינו שיבדלחט“א. עוד
בימי בחרותם בשעה שהיה מרן שליט“א עולה תכופות לרבינו החזו“א זצ“ל
להציע בפניו את שאלותיו והיה פוגש שם את מרן הגרח“ק זצ“ל, וכן לאחר
הסתלקות רבינו החזו“א זצ“ל בשעה שקיים מרן שליט“א קשרי תורה והלכה
בכתב ובעל פה עם אביו מרן בעל הקהילות יעקב זי“ע, והיה מרן זצ“ל שותף
לשאלות שונות שנידונו ביניהם בהלכה.
במשך השנים התפתח קשר מיוחד של תורה והלכה בין מרן שליט“א למרן
הגרח“ק זצ“ל, וכסדר היו שולחים פריסות שלום מהאחד לחבירו באמצעות
תלמידיהם, וכמו כן בכל שנה ושנה שלחו אחד לשני ”ברכת השנים“ לפני
ראש השנה.
מרן רבינו שליט“א היה מפנה ושולח כסדר את השואלים ברכות ועצות
למרן הגרח“ק זצ“ל באומרו כי רוח ה‘ דיבר בו, ואף הורה לשואלים כי ניתן
לברך עליו ברכת ”ברוך שחלק“ בשם ומלכות. וסיפר הר“ר יעקב בער הי“ו
לרפוא“ש כי לפני כשלושים שנה שמע מפי מרן רבינו שליט“א ”שבהסתכלות
על פני מרן הגר“ח קניבסקי ניתן לראות כי לא טעם חטא מעולם“.
תמידים כסדרם היה מרן הגרח“ק זצ“ל מתעניין אצל אחד מנכדי רבינו
שליט“א שהיה מצוי בביתו על דבר רבנותו של מרן שליט“א בירושלים
עיה“ק, ומידי פעם היה מוסיף כי בירושלים עיה“ק יותר קשה לשמש ברבנות,
ומטעם זה לא הסכים רבינו החזו“א זצ“ל להתגורר בירושלים עיה“ק כי
היו אז בירושלים עזי פנים משולי המחנה שהעיזו פניהם נגד הנהגת גדולי
התורה, אבל הוסיף שאדרבה דווקא משום זה צריך גברא רבה תקיף כוותיה
דמרן רבינו שליט“א שלא חת מפני איש ועומד על משמר התורה בעוז ובגאון
ללא להסתכל ימין ושמאל, וכי זהו תפקידו של גדול המשמש כרב בירושלים
עיה“ק לא להתפעל מאותם עזי פנים.
החל משנת קיץ תשע“ג כאשר החלו להופיע לאור עולם מאמריו השבועיים
של מרן רבינו שליט“א מידי שבוע בשבוע, היה מרן הגרח“ק זצ“ל קורא
והוגה במאמרים השבועיים מידי שבוע בשבוע, ולפעמים היה מציין בכתב
ידו על גבי ביאורים מסוימים הכתובים בגליון, וכותב עליהם ”יפה“ וכיוצ“ב.
כמו כן היה מרן הגרח“ק זצ“ל שולח אליו שאלות שונות ובפרט שאלות
שהגיעו מתושבי ירושלים עיה“ק. ולפני נסיעתו של מרן שליט“א לארה“ב
בקיץ תשע“ח, בשעה שתושבי ארה“ב שלחו לשאול אם יש לברך על מרן
שליט“א ברכת ”ברוך שחלק“, השיב להם מרן הגרח“ק זצ“ל בהאי לישנא:
”לכאורה“.
עובדא מעניינת סיפר בן רבינו הגאון רבי אשר שליט“א, כי מרן הגאון רבי
יחזקאל אברמסקי זצ“ל התבטא פעם בפני מרן רבינו שליט“א על ספר
”טעמא דקרא“ של מרן הגרח“ק שהוא ”ספר כאחד מהראשונים“. ולאחר זמן
קצר כשהגיעו הדברים לאוזני מרן הגרח“ק זצ“ל שלח להודות למרן שליט“א
שהעביר את דברי הגר"י אברמסקי זצ"ל שעודדוהו וחיזקוהו להשקיע מזמנו
היקר במלאכת הקודש בהוצאת ספריו לזיכוי הרבים.
מכתבים והקדשות על הספרים החדשים
בכל עת שהיה יוצא ספר חדש מבית מדרשו של מרן זצ“ל היה שולח הספר
מיד בתחילה למרן שליט“א עם ברכה אישית בכתב יד קדשו על גבי הספר,
וכך גם להפך בכל זמן שיצא ספר חדש מבית מדרשו של מרן שליט“א היה
שולח הספר מיד בתחילה למרן זצ“ל עם ברכה אישית בכתב ידו, ולהלן
הבאנו כמה וכמה דוגמאות ממה שכתב מרן זצ“ל בכתב יד קדשו על ספריו.
החדשים בשנים האחרונות:
”בעזה“י לידיד נפשי פוסק הדור מרן הגר“מ שטרנבוך שליט“א,
יה“ר שתזכו להרביץ תורה וירא“ש בבריאות ושלוה, וירבה גבולכם
בתלמידים הגונים, ויראה בקרוב בבניין ציון ובביאת גוא“צ בב“א
הרב חיים קניבסקי
”בעזה“י לידיד נפשי מרן פה“ד הגר“מ שטרנבוך שליט“א, יה“ר שתזכו
להרבצת תורה וירא“ש ותשרה ברכה במעש“י מתוך בריאות שלימה והרוחה
הרב חיים קניבסקי
אף בשבוע האחרון לחייו כתב מרן הגרח“ק זצ“ל על הספר החדש ”תלמוד
ירושלמי שביעית“ עם ביאורו, הקדשה מיוחדת בזה הלשון: ”בס“ד שנת
השמיטה תשפ“ב עבור מחותני ידידי הגאון הגדול מרן הגר“מ שטרנבוך
שליט“א יזכה לאריכות ימים ושנים טובות מתוך צלילות הדעת ולהרבות
גבולו בתלמידים הגונים ולקדש ש“ש בכל העולם חיים קניבסקי“.
כמו כן אף מרן שליט“א היה כותב על כל ספר מספריו החדשים הקדשה
בכתב ידו למרן הגרח“ק זצ“ל, ולהלן כמה דוגמאות ממכתבי מרן שליט“א
למרחק הגרח“ק זצ“ל:
ט“ז אייר תשפ“א, לכבוד ידידי הגאון האדיר לוחם מלחמת ה‘ ועומד בפרץ
הרב חיים קניבסקי שליט“א שיזכה לאריכות ימים ושנים, ויתפלל בעד משה
בן דבורה, הנני המצפה לרחמי שמים מרובים משה שטרנבוך.
בשעת פטירת בתו של מרן הגרח“ק זצ“ל כתב מרן שליט“א מכתב תנחומים:
ט“ו אלול תשע“ד, לכבוד גאון עוזינו פאר הדור והדרו ה“ה הגאון רבי חיים
קניבסקי שליט“א, בצער רב שמעתי על האסון בביתו, והקב“ה ינחם אותו עם
ב“ב בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תדעו עוד שוד ושבר רק שמחה ונחת
וכל טוב, בברכת כו“ט עם שפע ברכה והצלחה הנני המצפה לרחמי שמים
מרובים משה שטרנבוך.
אף בחורף האחרון שלח מרן שליט“א ב‘ ספריו למרן הגרח“ק עם הקדשות
בכתב ידו על ספריו החדשים ”הליכות והנהגות שביעית כהלכה“ ו“ביאורים
והנהגות תפילה“, כאשר את הספר האחרון שלח בימים האחרונים לחיי מרן
הגרח“ק זצ“ל.
בעצה אחת בענייני ציבור
בשנים האחרונות ביקר מרן שליט“א כמה פעמים בבית ידידו מרן הגר“ח
קניבסקי זצ“ל כאשר מרן זצ“ל קם מלא קומתו עם כניסת מרן שליט“א
לחדרו. במהלך הביקורים נסובה ביניהם השיחה בדברים העומדים ברומו של
עולם, כאשר בשנת תשע“ג דנו על גזירת הגיוס, ובשנת תשע“ו כאשר דיברו
על המצב הכללי בדור האחרון ועל ביאת משיח צדקינו במוצאי שביעית,
ובשנת תשע“ט דיברו על פירצת חילולי השבת בארץ הקודש בהפעלת
תחבורה ציבורית בעצם יום השבת.
עם התפשטות מגיפת הקורונה וניסיונות השלטונות לסגור את מוסדות
התורה והחינוך בטענת פיקוח נפש, התכנסה אסיפה מיוחדת של הגאוה“צ
חברי הבד“צ העדה החרדית בבית מרן רבינו שליט“א לדון בדרכי פתיחת
החיידרים והישיבות בעת הזאת, וסמוך לתחילת האסיפה שלח מרן הגרח“ק
זצ“ל למרן שליט“א כי דעתו דעת תורה שגם בעת כזאת אין לבטל תורה
במצב כזה.
בשנת תשע“ט כאשר התרחבה פירצת חילולי השבת בארץ הקודש עם
הפעלת תחבורה ציבורית בערי ישראל בעצם יום השבת, שלח מרן שליט“א
בכתב ובעל פה דרך הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט“א למרן
הגרח“ק זצ“ל לפעול ולהפעיל למען שמירת השבת בארץ הקודש, ואכן מרן
זצ“ל פרסם מכתב קול קורא מיוחד להתחזק בשמירת השבת אצלינו כדי
למנוע בכך חילולי שבת אצל אחינו התועים.
מפנה את השאלות לבית מרן שליט“א
סיפר הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט“א ראש בית ההוראה הכללי
בירושלים, כי בימי השבעה לאחר הסתלקות מרן הגרי“ש אלישיב זצ“ל, עלה
למרן הגרח“ק זצ“ל לשאול את מי לשאול שאלות בהלכה בירושלים לאחר
הסתלקות הגרי“ש, והשיב לו מרן הגרח“ק זצ“ל כי יש לשאול את מרן רבינו
שליט“א. שוב הוסיף הגרב“צ ושאל ”את מי לשאול עצה והדרכה“, והשיב
לו הגרח“ק ”הגאון ר‘ משה שטרנבוך הוא תלמיד חכם, ואפשר לשאול ממנו
הכל הן בהלכה והן בעצה“.
כך גם בזמן שהתעוררו שאלות ביטחוניות בזמן פרעות הישמעאלים
בירושלים עיה“ק, שלח מרן הגרח“ק זצ“ל את השואלים למרן רבינו שליט“א
באומרו כי שאלות הנוגעים לירושלים עיה“ק יש לשאול את הגר“מ שטרנבוך.
וכעת קיבלנו מהרה“ג ר‘ אברהם מאיר הכהן קפלן שליט“א )רמת שלמה
ירושלים( שזכה לקבל הרבה מכתבי תורה והוראות ממרן זצ“ל, וקיבל ממנו
כמה פעמים בכתב ובעל פה כי על כל השאלות בהלכה בירושלים עיה“ק
ישאל את מרן רבינו שליט“א שהוא ה“מרא דאתרא של ירושלים“.
בניית שכונת רמת אברהם בבית שמש בעצה אחת
חולק מקום לעצמו בניית שכונת ”רמת אברהם“ בבית שמש, שנעשה על ידי
מרן שליט“א בעצה אחת עם מרן הגרח“ק זי“ע שכתב כמה וכמה מכתבים
לחזק את התושבים לקבל על עצמם דעת תורתו של מרן שליט“א.
וכך שח בפנינו הרב משה פראנק שליט“א מיזמי הבניה בשטח שכונת רמת
אברהם בבית שמש: בקיץ תשע“ג בשעה שעמדו לפני תחילת העבודות
לבניית והקמת שכונת ”רמת אברהם“ בבית שמש, כאשר התעוררו שאלות
הלכתיות בדבר דרכי הבנייה במקום, שלח אותנו מרן הגר“נ קרליץ זצ“ל
לקבל הדרכה והוראה ממרן הגר“מ שטרנבוך, ואמר לנו שככל אשר יאמר
כן נעשה. לאחר מכן נכנסנו למרן הגרח“ק זצ“ל לשאול דעת תורתו בעניין,
והשיב לנו הגרח“ק זצ“ל בהאי לישנא: ”ר‘ משה הוא פוסק שאפשר לסמוך
עליו במאה אחוז – תלכו אליו“. וכעבור שבועיים אף כתב בכתב ידו לאחד
השואלים: ”אין שם קברי ישראל כלל“.
לאחר תקופה קצרה כאשר אינשי דלא מעלי החלו במסע תעמולה שקרי
בחוצפה ועזות מצח נגד הוראתו של מרן רבינו שליט“א, כתבו מרנן הגר“נ
קרליץ והגר“ח קניבסקי זצ“ל מכתב משותף למחות על ביזוי כבוד תורתו,
וזה לשון המכתב: כאשר אינשי דלא מעלי פערו פיהם ולשונם כנגד אחד
מגדולי התורה בדורינו העומד בפרץ הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט“א
הננו למחות בזה על כבודה של תורה. ויהי רצון שיחזרו בתשובה שלימה.
ניסים קרליץ חיים קניבסקי“.
כמו כן לאחר מספר שנים כאשר שכונת רמת אברהם התאכלסה בהמוני
תושבים ממשפחות בני תורה עמלי תורה ויראי שמים, כתב מרן הגר“ח
קניבסקי זצ“ל מכתב מיוחד בכתב ידו להודיע בשער בת רבים כי המקום נקי
ומהודר ללא שום חשש כהוראתו של מרן שליט“א והוסיף ברכה מיוחדת לכל
המתיישבים שם. במכתבו המיוחד כתב מרן הגר“ח זצ“ל: ”בעניין שכונת רמת
אברהם )גולובנציץ( בית שמש, לאחר שפעלו על פי הוראת גדולי תורה והוראה,
והשקיעו דמים רבים לבדיקת והכשרת הקרקעות, בוודאי המקום מהודר
למגורי כהנים ויראי ה‘ וברכת ה‘ יחול על כל המתיישבים שמה, חיים קניבסקי“.
רבי חיים פיינשטיין – דברי קינה ומספד עם הסתלקות מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל בעצרת מספד בבית המדרש 'אהל יוסף' רמות ירושלים
כתוב בנביא בשמואל 'וירץ איש בנימין מהמערכה, ויבוא שילה ביום ההוא, ומדיו קרועים, ואדמה על ראשו, ויבוא והנה עלי יושב על הכסא יד דרךמצפה, כי היה לבו חרד על ארון האלוקים וגו'. ויאמר האיש אל עלי, אנכי הבא מן המערכה, ואני מן המערכה נסתי היום, ויאמר מה היה הדבר בני. ויען המבשר ויאמר, נס ישראל לפני פלשתים, וגם מגפה גדולה היתה בעם, וגם שני בניך מתו חפני ופנחס, וארון האלוקים נלקחה. ויהי כהזכירו את
ארון האלוקים, ויפול מעל הכסא אחורנית וגו', ותשבר מפרקתו וימות וגו'.
מבואר שעלי שומע את כל הדברים הקשים שארעו, שנס ישראל לפני פלשתים, ושהייתה מגיפה גדולה בעם, ועוד שבניו חפני ופנחס מתו, ועדיין מכל השמועות הללו לא מת, אבל כהזכירו את ארון האלוקים, מזה ויפול וימות, מכל הדברים הקשים מאד לא מת, אבל שביית ארון האלוקים זוהי השמועה הקשה ביותר מכל השמועות שהזכיר, ורק מחמתה מת עלי.
ובאמת שכבר בראשית הענין מבואר כן, שכתוב שעלי היה יושב על הכסא יד דרך מצפה, כי היה לבו חרד על ארון האלוקים, לא כתוב שהיה חרד שמא יפסידו במלחמה, רק חרד על ארון האלוקים. זהו הדבר הקשה ביותר שכלל ישראל נחסרו שנשבה ארון האלוקים, על זה צריך להיות חרד, וזוהי הבשורה הכי קשה לעלי ולכל ישראל בני נביאים. לא מה שישראל הפסידו ונסו מן המערכה, ולא מה שפלשתים הכו את בני ישראל שלושים אלף, ולא ממיתת שני בניו חפני ופנחס, כי על ארון האלוקים היה עלי חרד, ועל שביית ארון האלוקים נפל עלי וימות.
בהמשך הענין שם כתוב 'וכלתו אשת פנחס הרה ללת ותשמע את השמועה אל הלקח ארון האלוקים ומת חמיה ואשה ותכרע ותלד וגו', וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה. ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלוקים ואל חמיה ואישה. ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלוקים'. היא אמרה שני פעמים גלה כבוד מישראל, וכותב הרד"ק לבאר שבתחילה אמרה
'גלה כבוד' בעבור הארון שנשבה ובעבור מות חמיה ואישה, ושבה ואמרה בעבור הארון לבדו 'גלה כבוד' כי הוא עיקר הכבוד.
בפסוק במשלי כתוב, 'גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה', מבאר בנפש החיים שגמול פירושו תשלום ושכר, ומזה שהכתוב אומר על הלומד תורה שהתורה גומלת לו טובה על לימודו בתורת גמול ותשלום שכר, הרי מבואר מזה שהתורה זקוקה וצריכה שילמדו אותה. יש כל כך הרבה תורה בכלל ישראל, יש כזה ריבוי של לומדי תורה כה יתן ה' וכה יוסיף, אבל אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, כמה ספרים וכמה דברי חז"ל יש שהוא זצ"ל היה לומד
והוגה ושונה, ועכשיו מי יסור לשאול לשלום להם,לבי לבי על התורה,ליבי ליבי על כלל ישראל על החסרון הגדול הזה.
רבי ישראל בונם שרייבר – דברי קינה ונהי שנאמרו עם היוודע הבשורה
המרה בהסתלקות מרן הרב קנייבסקי זצללה"ה
קשה לדבר, מה יש לומר על דבר כזה, הלא זהו אסון כבד לכלל ישראל, אסון כבד לכל העולם, ספר תורה נשרף,
'ספר תורה מהודר בכל מיני הידורים'. אינני ראוי לדבר עליו, בשביל לדבר על כזה דבר צריך להיות עם השגות
מסוימות, אך זכיתי להכירו שנים רבות, גדלנו איתו 6 שנים יחד, חלקנו את אותה הדירה – המשפחה שלנו יחד
עם הגר"ח זצ"ל והרבנית, )כשנפטר אבי זצ"ל הוא בא לנחם אותנו ושאל "את מי הייתי מחזיק על הידיים, אותך
או את אחיך?…"( הגראי"ל שטיינמן זצ"ל אמר לי פעם: "הגדלות האמיתית שהיתה בדירתכם המשותפת – היא
ששתי עקרות-בית חולקות מטבח אחד ומעולם לא רבו"… מעולם.
המדרש אומר, "אין לך כל דבר ודבר שאין בו מצוה למקום. פירות יש בהן מצות הרבה תרומות
ומעשרות חלה ובכורים הלקט והשכחה והפאה. שערי בתים שערי מדינות יש בהן מצוה למקום שנאמר וכתבתם
על מזוזות וגו'. בגדים יש בהן מצוה למקום שנאמר לא תלבש שעטנז. טלית יש בו מצוה למקום שנאמר גדילים
תעשה לך. בהמה טהורה יש בה מצוה למקום שנאמר כל הבכור וגו'. בהמה טמאה יש בה מצוה למקום שנאמר
ופטר חמור וכו'. עולה כולה כליל לאישים אמר הכתוב יהא עורה מתנה לכהנים. שלמים הנאכלין לבעלים אמר
הכתוב יהא דמן ואימוריהן למזבח וכו'". וזה לא מובן, הרי העולה עצמה היא קודש, ומה צריך את 'העור לכהנים'
בשביל שיהיה בזה מצוה למקום, הלא עולה היא חפצא דמצוה בעצמה. אך התשובה היא, זה שהוא קודש קדשים
זה בגוף הקרבן, זה הוא עצמו, זה לא נקרא מצווה לשמיים, העיקר זה המצווה שיוצאת ממנו למעשה, מה הן
המצוות שעושים עם זה בפועל – האכילה של הכהנים זו מצווה בפועל.
רבנו הגר"ח זצ"ל היה כל כולו תורה, לומר עליו 'מתמיד' זהו זלזול, הוא היה כל חייו רק תורה ותורה ותורה, אך
לא ההתמדה היא הנקודה. העיקר היה ה'למעשה', כל ימיו עניין אותו מה צריך לעשות, מה השו"ע אומר עכשיו,
מה הדין בציור כזה, כל הזמן לחיות בדקדוק הלכה וקיום מצוות, כמובן שההתמדה זה דבר ראשון, אבל הנקודה
היתה לעשות 'מה שצריך', אם צריך ללמוד לומדים, יש כאלו שמדברים כל היום תורה ותורה ותורה אך זה נועד
כדי לחפות על כך שלא עושים את שאר המצוות, אך אצלו הכל היה מקשה אחת של קיום רצון הי"ת, אין
תירוצים, וכך בכל דבר לעשות מה שההלכה אומרת כל הזמן, תורה ויר"ש במקום אחד, אין 'מה רוצים עכשיו'
אלא 'מה צריך עכשיו', מה השו"ע אומר, וכשבן אדם חי ככה אז הוא מתרגל לזה ושום דבר אחר לא מעניין אותו
חוץ מזה, לכן הוא לא ידע כלום חוץ מהתורה, זה היה כל מעייניו. )הוא סיפר לי פעם שבילדותו הסטייפלער
לימד אותו שיר על כל שמות המסכתות כדי שידע אותן בע"פ, וכל פעם שהיה שר את כל השמות בלי לשכוח –
היה אביו נותן לו 'צוקער' )סוכריה(, ור' חיים שר בפני את הניגון, ובסוף השיר הוא אומר – 'טבול יום, ידיים,
עוקצין, געב מיר א'צוקער'…(
פעם סיפרתי לו שגנבים פרצו לי לבית וחוללו נזק )לא גדול מדי(, מיד כששמע הוא הגיב: "הודו לה' כי טוב כי
לעולם חסדו", לפליאתי הוא ביאר שאי' בגמ' )פסחים קי"ח( שהקב"ה נפרע מאדם בממונו כדי להצילו מנזק
בגופו, אדם רגיל התגובה המיידית שלו היא 'אוי ווי', אך אצלו הכל זה תורה, וגם התגובה הספונטנית היה דברי
הגמ'.
הבן שלי נשוי לנכדתו, ופעם אחת אמרו לי שר' חיים עומד להגיע לדירתם לחנוכת הבית, הגעתי לשם מוקדם
שלא ימתינו לי, וכשהרבנית ע"ה נכנסה היא אמרה לי: "ר' חיים מחכה לך בחוץ, הוא רוצה שתצא אליו דחוף".
אני לא ידעתי מה ר' חיים רוצה ממני, יצאתי החוצה, ור' חיים שאל אותי 'היכן מובאת היכ"ת של נגע פחות
מכגריס?' אני לא זכרתי, שאלתי אם בטוח שזה כתוב מפורש על נגע בתחילתו )ולא שהיה כגריס ונתמעט(, והוא
השיב שכן. אמרתי לו שאני לא זוכר, אך אתקשר להג"ר דניאל וולפסון )שחיבר ספר על נגעים(, אולי הוא ידע.
התקשרתי אליו, ואכן הוא אמר לי )מייד( שיש חזו"א באיזה מקום. מיד כשאמרתי לר' חיים 'חזו"א', הוא נזכר
והיה מלא אושר ושמחה. ומיד הוא הסתובב לרבנית ואמר לה "בת שבע אפשר לחזור?" מבחינתו בזה הסתיים
הביקור.
הייתי נוהג בכל שנה לעלות אליו למסור לו את הספר שהוצאתי, ופעם אחת כשהוא פגש את אבי זצ"ל הוא שאל
אותו "מה קרה שהבן שלך השנה לא הוציא ספר?"… ר' חיים לא זכר אותי שלא עליתי לבקר, זה לא עניין אותו,
אבל בגלל הספר שהשנה הוא לא קיבל, את זה הוא זכר, זה היה 'חסר לו'.
סיפרה לי גיסתי תחי' )בת הגר"ח( שכשהייתה בחורה הוא היה אומר לה להתפלל כל יום שלש תפילות בציבור.
היא שאלה אותו למה, והוא אמר לה "משנ"ב", אז היא שאלה אותו 'הרי אף אחת לא מקפידה על כך', אז הוא
אמר 'משנ"ב'. לא היה צד שני. כל החיים אצלו היו סביב השו"ע והמשנ"ב, כל הזמן עניין אותו רק מה צריך, לא
מה רוצים ולא מה נהוג.
הסטייפלער זצ"ל נפטר בליל שבת, ובאמצע הסעודה הרופא שלח מישהו לומר להם שיבואו להיפרד, אז ר' חיים
אמר 'תביאו את הקומפוט', אכל מעט, בירך, ורק אחר כך הלך. שאלו אותו "מה היה קורה אם שבת אחת לא היו
אוכלים קומפוט"? אז הוא אמר: 'מה פירוש, עונג שבת!' הוא הספיק להגיע 2 דקות לפני הפטירה, וברגע שיצאה
נשמתו של אביו הוא סובב את ראשו משום ההלכה ש'אסור להסתכל בפני המת'. זה האיש, כל חייו היו רק תורה
והלכה. שום דבר אחר. והוא היה בנו יחידו.
ר' יונתן אייבשיץ כותב ביערות דבש שכשנפטר אדם גדול כל מעלותיו הם הפקר, מי שרוצה יכול לקחת. אפשר
לנצל, יש כאן מעלות שלא היו בדורות האחרונים, כדאי לקחת. לא לפספס את ההזדמנות.
דברים מפי הגאון רבי חיים פרץ ברמן שליט"א מראשי ישיבת פוניבז' על הרב חיים קנייבסקי
נשבה ארון האלוקים
אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הניח שם משה בחורב )מלכים ח ט(
בית מדרשו של רבי אליעזר היה עשוי כמין ריס ואבן אחת הייתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה. פעם אחת נכנס רבי יהושע התחיל ונושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית.
"ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלוקים" ביום בו נלקח ארון הברית ע"י פלישתים, היתה בעם ישראל תחושה של סוף העולם. חלל פעור, חידלון נורא.
ארון הברית היה ביניהם – ואיננו, איך ממשיכים מכאן?
זה המצב שלנו כעת. נלקח מאתנו ארון האלוקים, והלוחות אשר בתוכו. והתחושה היא של מבוכה עצומה, של חוסר יכולת להתמודד. לשון "מבוכה" קרוב ללשון "בכי". בגמ' )מו"ק כז:( "שלושה ימים לבכי ושבעה להספד", אנחנו עדיין לפני ההספד, עדיין בבכי. מהו בכי? תחושת החסר, האבדון. זה בא לפני ההספד.
לבכות את החסר
על שעת פטירתו של משה רבינו ע"ה נאמר במדרש (דברים רבה י"א):
"היה הקדוש ברוך הוא בוכה "מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און"ורוח הקודש אומר "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה". שמים בוכין ואומרים "אבד חסיד מן הארץ". ארץ בוכה ואומרת "וישר באדם אין". וכשביקש יהושע רבו ולא מצאו היה בוכה ואומר "הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם". ומלאכי השרת אומרים "צדקת ה' עשה". וישראל היו אומרים "ומשפטיו ִעם ישראל". אלו ואלו היו אומרים "יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו", זכר צדיק לברכה ונשמתו לחיי עולם הבא".
תחושת החסר היא תחושה אמתית, אבל אישית לכל אחד לפי מקומו מעלתו ודרגתו. כל אחד מבכה את החסר שלו. השמים מביטים וזועקים את הזעקה הרוחנית כשהחסיד נעלם. הארץ רואה את הישרות שאיננה, בוכה ואומרת וישר באדם אין. מלאכי השרת רואים את החסר במבט שלהם.
והתלמיד? התלמיד זועק ומבקש ישועה גם על מה שהשמים רואים, וגם על מה שהארץ מבכה. כי התלמיד צריך את הישועה גם מהמבט השמיימי וגם מהמבט הארצי. גם את הכאב השמימי על אובדן החסיד, הצדיק, וגם את הזעקה הארצית המבכה את האדם הישר שאיננו.
אם תראה אותי לוקח מעמך
מרן הרב שך ומרן הגר"ש רוזובסקי הביאו את היסוד הבא, בשתי הזדמנויות שונות.
בספר שיעורי ר' שמואל, (סנהדרין קיג:)
הציטוט בשינויי לשון קלים:
בגמ' "צדיק נפטר מן העולם רעה באה לעולם שנאמר הצדיק אבד ואין איש שם על לב" – אם אין שמים על לב, הרי שזמן מיתת צדיק הוא זמן סכנה רח"ל, אבל אם שמים על לב, זהו ההיפך הגמור.
הנביא (מלכים ב ב ט) מתאר את סילוקו של אליהו: "ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך, ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי. ויאמר הקשית לשאול, אם תראה אותי לו ַקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה".
הרה"ג ר' מרדכי דוד נויגרשל שליט"א – השיעורים הגדולים שלימד אותנו ר' חיים זצ"ל באורח חייו
אישיותו של רבנו הגדול שכבשה את לב כולם, החל מגדולי תלמידי החכמים, גדולי הדור, וכלה באנשים הרחוקים עד מאד מתורה ומצוות התבלטה בכמה וכמה נקודות:
- ידיעת כל התורה כולה.
- ניצול הזמן עד רמה של חלקי שניות.
- שליטה על כל רגע בחיים והכוונתו על פי הלכה ודקדוקיה.
- הקדשת הזמן לכל אדם ואדם.
- חבור ספרים מיוחדים בשטחי תורה רבים.
- מתן רבבות תשובות לשואלים בכתב.
- והכל מתוך צניעות מופלגת פשטות וענווה.
יחד עם זאת אם נתמצת את השורש לכל הנ"ל יהיה זה ידיעת כל התורה כולה והחשבת כל חלקיק של שניה וממילא ניצול מירבי של הזמן לדבר החשוב ביותר.
היה רבנו זקן בא בימים זקן: זקן פירושו – זה קנה חכמה.
רבנו זכר כל הזמן את כל התורה כולה, כ"ד כתבי הקודש, בבלי, ירושלמי, כל המדרשים כל כתבי הראשונים רמב"ם שולחן ערוך ונושאי כלים. כיצד מגיעים לרמת זכרון כזאת? ואם תאמר – שינון וחזרה רבים שיננו רבים חזרו ולא הגיעו לרמה זו? רבנו שינן כל החיים אך כבר בהיותו עול ימים כתב החזון איש אודותיו שהוא "מרא דכולא תלמודא"!!!
התשובה היא: החשבה. מתן חשיבות. מי שמחשיב כל מילה של תורה כמי שמחשיב יהלום שהשתוקק זמן רב
לקנותו, והיה רחוק מהישג ידו עד שקנהו בדי עמל, אינו שוכחה בקלות כמו שאדם אינו מאבד את היהלום בקלות. אדם שקונה דבר בקנין גמור הופך הדבר להיות לחלק ממנו, מעצמותו, וכמו שאינו שוכח את עצמו כך אינו שוכח את קנייניו.
קנייניו חביבים לו יותר מגופו כי קנייניו שעשה בה קנין אמיתי הפכו להיות לחלק מעצמותו )זהו שקראה חוה לבנה הבכור קין מלשון קנין שהוא חלק מעצמותה(, בעוד שגופו אינו אלא כלי לעצמותו.
רבנו חיים מוואלאזין העיד על אחיו רבי זלמן שנפטר בגיל צעיר, שכבר בהיותו צעיר מאד לימים ידע את כל התורה
כולה בעל פה. שאלוהו האם במידה והיה ממשיך לגדול היה מגיע לדרגת הגר"א. ענה ר' חיים מואלאזין שגם אם היה חי אלף שנים לא היה מגיע לקרסולי הגר"א שאלוהו, מה ההבדל? אמר: אחי ידע את כל התורה כולה מההתחלה לסוף והגאון ידע את כל התורה מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה… שאל על כך הרב מבריסק, מה הענין להשקיע זמן ללמוד בעל פה מהסוף להתחלה כשאין לזה כל משמעות? וענה שאין הכוונה שהגר"א השקיע זמן לדעת הכל מהסוף להתחלה, אלא יש כאן גדר בידיעת התורה, כי מתי קשה לזכור קטע מהסוף להתחלה, כשמנסים לומר אותו בעל פה, אך אם קוראים מן הכתב, אם הקטע עומד מול העינים ניתן לקרוא בקלות מהסוף להתחלה. נאמר בספר משלי "כתבם על לוח לבך" וכשהדברים כתובים יודעים אותם מהסוף להתחלה כמו מההתחלה לסוף. התורה כולה היתה כתובה על לבו ועמדה תמיד מול עיניו של הגר"א.
בפסוק "כתבם על לוח לבך" כתוב דבר נוסף: שדברי התורה יהיו חביבים לאדם ככתובים על לוח לבו ויהפכו להיות
חלק מעצמותו. זו משמעות המושג "זקן – זה קנה חכמה" הזקן קנה את החכמה, החכמה היא קנין שלו והופכת להיות חלק מעצמותו.
כשאדם עושה קנין נצח בכל מילה של תורה לא במהרה הוא שוכח. כי כיצד ישכח את עצמותו. כמו שאומר רבי אברהם אחי הגר"א במעלות התורה: "וזה שנאמר השמר לך פן תשכח כו' )דברים ח יא(, האם אפשר להעלות על הלב, שישכח האדם שהוא חי, וינעוץ סכין בבטנו או בלבו". כמו שאדם אינו שוכח שהוא חי ושלבו פועם כך לא ישכח את התורה במידה והיא כתובה על לוח לבו.
כמובן שרבנו שינן הרבה, גם על רבי זלמן אמרו שלמד כל דבר מאה פעמים ואחת. אבל כל מי שניסה לשנן יודע
כמה הדבר קשה ואחרי כמה פעמים עושים זאת מתוך הרגל וללא שימת לב עד שמתיאשים ומפסיקים ככתוב "קשה עתיקא מחדתא".
איך אפשר לשנן ובכל פעם ללמוד מחדש כמו בפעם הראשונה?
התשובה נעוצה בנאמר לעיל. אמרו חז"ל על העובדה שהקב"ה הורה למנות ולחזור ולמנות את כלל ישראל פעם
אחר פעם , משל לאדם שיש לו יהלומים החביבים עליו והוא מונה וחוזר ומונה. אדם הרואה בכל מילה של תורה יהלום שנקנה בדי עמל חוזר הוא עליה בשמחה כמי שמונה יהלומים ולא מתעייף וכל פעם הוא נפגש עם אותה מילה כאילו ראה אותה לראשונה. שינון שכזה מביא לידי זכרון ולקנין נצחי.
הרב חיים קנייבסקי – בא בימים – בא וכל ימיו אתו.
רבנו החשיב מאד את הזמן. הוא לא זלזל אפילו בחלקיקי שניות. כמו שהעידו הספדנים בלויה. הרב זילברשטיין
הסביר בכך את מנהגו בעת האחרונה לא לומר "ברכה והצלחה" אל בראשי תיבות "בו"ה" זאת כדי לחסוך זמן אותו ניתן לנצל… כשכל שניה כה יקרה. בכל אחת ואחת קונה הוא עוד ועוד קנין של תורה. בכולן קונה הוא אך ורק קניינים של תורה, הרי כל התורה נמצאת מהר מאד בחיקו. וממשמש הוא בה בכל רגע ורגע כאדם העשוי למשמש בכיסו את היהלומים החביבים עליו בכל שעה ושעה.
כיון שרבנו החשיב כל כך את הזמן עד שהחל לברך בראשי תיבות כדי לחסוך חלקיקי שניות ודאי ניצל אותו לדבר
החשוב ביותר. ואם הזמן כולו הוקדש ללימוד תורה, ללא כחל ושרק ואף כשידע את כל התורה כולה חזר ולמד שנית ושלישית ועוד ועוד בלי סוף ולא הקדיש ולו חלקיק של שניה לדבר אחר. הוה אומר שאין בעולם דבר החשוב כלימוד התורה.
ואם רבנו כה החשיב את הזמן והקדיש ללמוד בלבד מה עם שאר הדברים שעשה כקבלת קהל ומתן עצות וברכות
להמוני הצובאים על דלתותיו?
לימוד התורה הוא ללמוד על מנת לקיים. הרי גם דקדוקי הלכה וגם "בין אדם לחברו" גם הקדשת זמן למצוקותיהם
של בני אדם הופך להיות לחלק מעצמותו. וכמובן, נאמר בפרקי אבות שהתורה "מלבשתו ענוה" )אבות פ"ו משנה א'( אדם שכל ימיו לומד תורה וכל שניה מוקדשת ללימוד תורה על אחת כמה וכמה.
הגמרא במסכת ברכות )מ"בע"ב( אומרת שאם עשרה אנשים הסבו יחד לסעודה אחד מברך לכולם. ואם לא הסבו
יברך כל אחד לעצמו, ובברייתא כתוב שאם אמרו הבה ונאכל במקום פלוני אחד מברך לכולם הגם שלא הסבו. כי אם אמרו "נאכל במקום פלוני" הרי זה כהסבו. מספרת הגמרא שתלמידיו של רב שבו מלווית רבם ואמרו נאכל במקום פלוני, משסיימו לא ידעו אם אחד יברך לכולם או כל אחד יברך לעצמו. קם רב אדא בר אהבה החזיר את הקרע למקומו וקרע קריעה חדשה ואמר: רב נפטר ואנחנו טרם למדנו הלכות ברכת המזון. בא זקן אחד ולימדם את הנ"ל שאם נועדו לאכול יחד גם אם לא הסבו מברכים כאחד.
כשמסבים יחד יש מי שיושב בראש הסעודה וכולם סובבים אותו אז נחשבים כחבורה אחת, כך היה כשרב היה בחיים אך עתה רב נפטר מה יגרום שיחשבו כחבורה אחת? התשובה היא – תכוונו למקום אחד תהפכו להיות לקבוצה אחת כאיש אחד בלב אחד אז תהיו גם כן לדבוקה אחת ותוכלו לברך יחד.
כשנפטר רבנו הגדול שאין לנו תמורתו כולם בכוחות משותפים יתאחדו להמשך לימוד התורה כקנין ההופך את
התורה לחלק מעצמותנו כחלק מחיינו וממהותנו ונוכל להמשיך הלאה בדרכו.