דיני הדלקת נרות חנוכה

דיני הדלקת נרות חנוכה

סדר הדלקת נרות חנוכה:

ברכה להדלקת נרות חנוכה

מספר הנרות שצריך להדליק בחנוכה

מצוות הדלקת נרות חנוכה:

כמה נרות צריך להדליק בחנוכה?  אמרו חז"ל (שבת כא:) מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, בית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך.

וכן פסק מרן בש"ע (סי' תרעא ס"ב) כמה נרות צריך להדליק, בלילה הראשון מדליק נר אחד,

מכאן ואילך מוסיף אחד בכל לילה עד שבלילה האחרון יהיו שמונה נרות, ואפילו אם היו בני הבית מרובים לא ידליקו יותר

(ועי' כה"ח סי' תרעו ס"ק ח שצריך להדליק נרות חנוכה ולברך בשמחה באשר המצוה היא חביבה בשעתה לזמן פעם אחת בשנה).

מי שהסתפק אם הדליק נר חנוכה, אין צריך לחזור ולהדליק שספק דרבנן לקולא.

לאחר שהדליק בעל הבית את נר החיוב דהיינו הנר שמוסיפין בכל יום, מותר לתת לבנו הקטן שהגיע לחינוך להדליק נרות ההידור כדי לחנכו במצוות, ונר השמש יכול ליתן לבנו אפילו שלא הגיע לחינוך.

חובת הדלקת נרות חנוכה

מצות הדלקת נרות חנוכה מצוה חביבה עד מאוד שיש בה משום פרסום הנס,

ואפילו העני שבישראל שאין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, מוכר כסותו או נותנו בעבוט, לשם השגת שמן או נרות שעוה להדלקת נרות חנוכה כדי שיעור נר אחד לכל לילה.

וכן חייב להשכיר עצמו כפועל שכיר לשם כך.

ולכן גבאי צדקה מצווים להשגיח על העניים, ולספק להם שמן להדלקת נרות חנוכה.

אלא שאינם צריכים לתת להם אלא כדי נר אחד לכל לילה.

אם יש לו שמן כדי נר לכל לילה, אינו חייב למכור כסותו בשביל תוספת ההידור.

מי שיש לו שמן בצמצום לכל שמונת ימי חנוכה כמנהג המהדרין מן המהדרין ולחבירו אין שמן כלל, מוטב שידליק כל לילה נר אחד ויתן שמן לחבירו לזכותו לברך ולהדליק, שהרי מן הדין אין צריך אלא נר אחד בכל יום.

החייבים בהדלקת נרות חנוכה

אף הנשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה מפני שאף הן היו באותו הנס

(אלמנה הניזונת מנכסי היתומים, צריכים לספק לה שמן להדלקת נר חנוכה, שתוכל לברך ולצאת ידי חובתה. וצריך לספק לה שמן גם להידור המצוה כמו שנהג בעלה).

מי שאין לו שמן שיספיק להדלקת כל שמונת ימי חנוכה, אלא רק כדי הדלקה ללילה אחד, שהוא שיעור חצי שעה, אין לו לחלק את השמן שבידו לשמונה חלקים, כדי שידליק בכל לילה לפרסם הנס,

אלא ידליק כשיעור בלילה ההוא ואם לא ישאר לו לכל שאר הלילות, אין בכך כלום, אנוס רחמנא פטריה.

אדם שיש לו שמן בלילה השני כשיעור החיוב וההידור בלבד, וחושש פן למחר לא יהיה לו שמן להדליק נר חנוכה, מוטב שידליק רק נר אחד, שהוא מן הדין, ואת היתר ישאיר למחר.

מי שאין לו שמן הרבה בלילה השמיני, כדי שיספיק לכל שמונת הנרות עם ההידור, יתן בנר השמיני כשיעור הדלקת חצי שעה, שהוא מן הדין, והנותר יחלק לכל שאר הנרות,

ולא יחלק השמן באופן שיתן בכולם שווה בשווה, שאז לא יצא ידי חובת ההדלקה כלל, וגם לא יוכל לברך 'להדליק נר חנוכה', הואיל ואין באף אחד מהם כשיעור הנדרש לפי הדין.

טעה והדליק בלילה הראשון ב' נרות, או שהדליק בלילה השני ג' נרות, יצא ידי חובתו, וא"צ לחזור ולהדליק לפי הראוי לאותו לילה.

בלילה השני, אם לא היה לו שמן אלא לנר אחד ובירך עליו והדליקו ולאחר כמה דקות נזדמן לו עוד שמן להידור בלילה ההוא, אין לו לברך על נר ההידור.

אם יש לו בלילה השלישי שמן רק לשתי נרות, לא ידליק אלא נר אחד,

כי המוסיף להידור ואינו מוסיף כמניין הראוי לאותו לילה, נאמר עליו 'כל המוסיף גורע' שממעט הנס של אותו הלילה.

וטוב יותר שידליק נר אחד כשיעור, ויחלוק השמן הנשאר לשני הנרות האחרים.

סדר הדלקת נרות חנוכה

מצוה להניח נרות החנוכה בטפח הסמוך לפתח משמאל הנכנס, כדי שתהיה המזוזה מימין ונרות החנוכה משמאל, וכשהוא נכנס ויוצא הרי הוא מוקף במצוות.

וביחוד כשנכנס בטלית קטן מצוייצת כהלכתה, אשר עליו יכון מה שאמרו, "והחוט המשולש לא במהרה ינתק".

וכשמדליק הנר בלילה הראשון, ידליק את הקיצוני מימין, הרחוק ביותר מהפתח.

ובלילה השני ידליק הנר הנוסף החדש תחילה, ואחר כך הנר שהודלק אתמול.

וסדר ההדלקה אפוא משמאל לימין (כסדר כתיבת אנגלית וצרפתית).

גם בלילה השלישי יתחיל בנר החדש, הקרוב לפתח, ואחר כך הנר של אתמול, ואחר כך הנר של שלשום.

וכן על זה הדרך, מדי יום ביומו, עד שבליל שמיני ידליק תחילה הנר הסמוך ממש לפתח, שהוא הקיצוני משמאל, וממשיך להדליק משמאל לימין, ויסיים בנר שהודלק הראשון,

ונמצא שתמיד מברך על הנר הנוסף, כי בתוספת הימים, ניתוסף הנס. וכן המנהג

אם אין מזוזה בימין הפתח שאז מניח ה'חנוכייה' מימין הפתח, יעשה להיפך שבליל ראשון מדליק הנר הקרוב לפתח ובליל שני ידליק הנר החדש שבצדו ואחר כך פונה לימין. וכן על זה הדרך.

מקום הנחת נרות חנוכה

מצות הנחת נרות חנוכה היא בתוך עשרה טפחים (80 סנטימטר) מקרקע הדירה, ואם הניחם למעלה מעשרה טפחים, יצא. ויש להניחם למעלה משלושה טפחים.

ואם הניחם למעלה מעשרים אמה (כל אמה 48 סנטימטר) מקרקע הדירה לא יצא אף בדיעבד, ואז צריך לכבות את מנורת החנוכה ולהניחה במקום הכשר ויחזור וידליקנה, אך לא יברך שנית.

והדר בעליה מצוה שיניחנה בחלון או במרפסת או בגזוזטרא הסמוכה לרשות הרבים, כדי לקיים פרסומי ניסא.

וטוב להניח נרות החנוכה בתוך פנס של זכוכית ולהעמידם במרפסת, כדי שיראו לעוברים ושבים שברשות הרבים.

אם הוא גר בקומה שהמרפסת גבוהה מקרקע רשות הרבים עשרים אמה (60.9 מטר) יניח הנרות בפתח הדירה מבפנים, הואיל ואין בזה היכר כל כך לבני רשות הרבים.

וכן אם הניחם למטה מג' טפחים, פסולה אף בדיעבד ויכבנה ויגביהנה וידליקנה שנית בלא ברכה.

ומ"מ אם השלהבת של הנר הוא למעלה מג' טפחים, אף שגוף הנר הוא למטה מג' טפחים, יצא, שהעיקר הוא השלהבת.

כלים הכשרים להדלקת נרות חנוכה

מדליק נר חנוכה בנר שעווה ומדביק הנר על חלון ביתו ללא כלי, יש לו ע"מ שיסמוך.

כלי הנלקח מעכו"ם ע"מ להדליק בו נר חנוכה, אין צריך טבילה דאין זה כלי סעודה.

כוס של זכוכית שהשתמשו בו במי רגלים לבדיקה רפואית אפילו רק פעם אחת אין להדליק בו נר חנוכה, אבל לעשותו שמש לנרות, מותר.

חנוכיות שמדליקים בהם נרות שעווה ע"י הדבקה, אין צריך שהכלי שבתוכו מדליקים הנר יחזיק שיעור שמן לחצי שעה.

מקום הדלקת הנרות

נחלקו הראשונים בזמן הזה שמדליקים בתוך הבית והניח ה'חנוכיה' למעלה מעשרים אמה אם כשרה או לא.

ולהלכה אנו פוסקים שפסולה וצריך לכבותה ולהדליקה במקום הכשר,

אולם לא יברך על ההדלקה כיון שיש מתירים בזמן הזה לכתחילה להדליקה למעלה מעשרים אמה וספק ברכות להקל.

ועכ"פ בבית הגבוה כמה קומות והדירה בקומה ה', או ו', שהוא למעלה מעשרים אמה, מדליק בבית שהוא פרסום הניסא לבני הבית.

ואם רוצה יכול להדליקה בחלון הבית שאף לעוברים ושבים יש פרסומי ניסא.

וכ"ש אם יש בנין גבוה מול הבית, שפיר הוי פרסומי ניסא אף להם.

במקום שמצויים גנבים, ידליקו את הנרות בפתח הבית מבפנים.

חצר שיש בה שני פתחים, משני רוחות, צריך להדליק בשניהם, מפני החשד, שאם יראו פתח אחד שאין בו הדלקת נרות חנוכה, יחשדוהו שלא הדליק נר חנוכה כלל.

ולכן ידליק בשניהם, אלא שיברך על נר החנוכה שבפתח הראשון, ויפטור מן הברכה הדלקה שבפתח השני (ש"ע סי' תרעא ס"ח).

ויש אומרים שבזמן הזה שהכל מדליקים בתוך הבית מבפנים ואין שום היכר לבני רשות הרבים,

אע"פ שיש לחצר כמה פתחים אין צריך להדליק אלא בפתח אחד בלבד. וכן המנהג פשוט.

אף אם בעל הבית לא היה בבית ואחד מבני ביתו הדליק בפתח אחד ואח"כ הגיע בעה"ב לביתו ובא להדליק בפתח השני מפני החשד, אינו מברך.

וה"ה אם שכח לברך כשהדליק בפתח הראשון, לא יברך כשמדליק בפתח השני.

הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת

מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת לפרסומי ניסא, והוא מנהג ותיקין.

ואף שאין אורחים לנים בבית הכנסת אלא כל הציבור חוזר ומדליק בביתו בברכה, אפילו הכי מדליקם בבית הכנסת בברכה

(ויש נוהגים להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת ובית המדרש גם בבוקר).

בהדלקת נרות שבבית הכנסת אין אדם יוצא ידי חובה אלא כל אחד חוזר לברך ולהדליק בביתו שמצות נר חנוכה מצוה נר איש וביתו.

ומ"מ אורחים שאין להם בית להדליק בו, יוצאים ידי חובה.

אין חיוב לתת שמן ב'חנוכיה' של בית הכנסת כשיעור הדלקת חצי שעה,

ולכן יכול השמש לכבות את הנרות מיד אחר תפילת ערבית שכל הציבור יוצא מבית הכנסת אא"כ נשארים ללמוד וכיוצ"ב צריך שיהיו דולקים חצי שעה.

בכותל המערבי המנהג פשוט שמברכים ומדליקים נרות חנוכה, בין אשרי קיצור הלכות חנוכה האיש יא מנחה לערבית, ויש בדבר פרסומי ניסא.

מנהגי הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת

נוהגים במסיבות הנערכות באולמות בלילי חנוכה, שמשמיעים בהם דברי תורה לקרב את ישראל לצור מחצבתם, להדליק נרות חנוכה עם הברכות בשם ומלכות, משום פרסומי ניסא, ויש להם על מה שיסמוכו.

וטוב שיתפללו שם ערבית מיד לאחר ההדלקה וכמו שנוהגים בבית הכנסת.

המנורה של נרות החנוכה בבית הכנסת מניחים אותה על שלחן לימין ארון הקודש, שהוא צד דרום של בהכ"נ, שכן המנורה שהיתה בהיכל של בהמ"ק היתה בצד דרום.

וכמו שאמרו בב"ב (כה:) שלחן בצפון ומנורה בדרום, ויש שמסדרים את הנרות בין מזרח למערב,

ויש שמסדרים אותה בין צפון לדרום נהרא נהרא ופשטיה.

ובמקום שאין מנהג יש לנהוג כמו שנהגו ברוב המקומות לסדר הנרות בין מזרח למערב.

יש נוהגים שהשליח ציבור או הרב של בית הכנסת, מדליק בבית הכנסת את נרות החנוכה,

ויש נוהגים שהשמש מדליק, ומ"מ טוב שלא יתנו לקטן להדליקם בבית הכנסת, משום פרסומי ניסא בכבוד הראוי.

ומ"מ בדיעבד אם הדליק קטן בבית הכנסת, אין צריך לכבותה ולהדליקה מחדש,

אולם אם יש אורחים בבית הכנסת שאין להם בית להדליק בו, אינם יוצאים ידי חובה בהדלקת הקטן.

דיני ברכות ההדלקה בבית הכנסת

הציבור ששומעים ברכת 'שהחיינו' בבית הכנסת אינם צריכים שיכוונו בפירוש שאינם רוצים לצאת ידי חובה בברכה זו, כיון שדעת כל אחד לברך ולהדליק בביתו חשיב כאילו התכוונו בפירוש שלא לצאת בשמיעתם מהמברך.

וכן כל כיוצ"ב כגון הבדלה וספירת העומר.

אם אין עשרה אנשים בבית הכנסת, אין לברך על הדלקת נרות החנוכה, כי פרסומי ניסא לא שייך בפחות מעשרה

ולכן בערב שבת סמוך לחשיכה שעדיין אין עשרה בבית הכנסת רשאי להדליק בברכה מאחר שידוע שיהיו עשרה לתפילת ערבית.

ואם יש עשרה בבית הכנסת ושלושה או ארבעה מהם, כבר התפללו בבית הכנסת אחר ושמעו שם ברכות ההדלקה, אפילו הכי יכולים להצטרף לעשרה להדליק בברכה, משום פרסומי ניסא.

שליח ציבור שהדליק נר חנוכה בלילה הראשון של חנוכה בבית הכנסת, ובירך כל שלושת הברכות, כשיחזור להדליק נר חנוכה בביתו, חוזר ומברך את כל שלושת הברכות לפני הדלקתו, כדי להוציא את בני ביתו ידי חובתם,

אלא אם כן הוא גר לבד בביתו, שאז כשמדליק בביתו לא יברך אלא ברכת 'להדליק נר חנוכה' בלבד.

אם חל ליל כ"ה כסליו בליל שבת, שכל אחד ואחד מן הקהל הדליק נר חנוכה מבעוד יום, ובירך כל שלושת הברכות, ואחר כך הולכים לבית הכנסת להתפלל, המדליק נר חנוכה בבית הכנסת לא יברך אלא ברכת להדליק נר חנוכה, ולא יברך ברכת 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו', מאחר שכל הקהל בירכו ברכות אלה בביתם ויצאו י"ח.

ורק ההדלקה והברכה נעשית שוב בבית הכנסת משום פרסומי ניסא.

דיני המדליק את הנרות בבית הכנסת

אדם שהדליק תחילה בביתו בברכה וחוזר ומדליק בבית הכנסת חוזר ומברך כל הברכות בציבור (מלבד כשמדליק בערב שבת, שאינו מברך אלא ברכת 'להדליק נר חנוכה') הואיל והציבור עדיין לא ברכו בביתם, יש בזה פרסומי ניסא.

בתי כנסיות שיש להם כמה חדרים שמתפללים שם מנחה וערבית, יכול השמש להדליק נרות חנוכה במניין הראשון בין מנחה לערבית בברכה, ויכול אח"כ להדליק גם במניינים האחרים בברכה, הואיל וכל מנין הוא ציבור אחר לגמרי.

מי שהדליק בביתו בלילה הראשון ובירך כל הברכות, ובא להדליק בבית חברו, חוזר ומברך את כל שלושת הברכות.

השמש שתמיד הדליק נרות חנוכה בבית הכנסת ונעשה אבל יש להתיר לו להדליק נר חנוכה בבית הכנסת כמנהגו ויברך גם 'שהחיינו' בלילה הראשון.

דיני אבל בהדלקת נרות חנוכה

האונן בליל ראשון של חנוכה יאמר לאשתו או לאדם אחר לברך 'להדליק נר חנוכה' ולא יענה אמן אחר הברכות.

וטוב הדבר שיכנס לחדר אחר ולא ישמע הברכות. ואחר שיקברו המת כשידליק בלילה השני יברך גם ברכת 'שהחיינו'.

האבל, אפילו בתוך שבעת הימים, חייב בכל המצות כולן, לפיכך מדליק נר חנוכה ובברכה.

ובלילה הראשון של חנוכה מברך בביתו גם ברכת 'שהחיינו', ומוציא את בני ביתו ידי חובתם.

ומיהו בבית הכנסת אין האבל מדליק נרות חנוכה בלילה הראשון, בגלל ברכת 'שהחיינו' שמעורר בקהל הרגשה לא נעימה.

ואם אין אדם אחר רוצה להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, נראה לי שהאבל ידליק בבית הכנסת, וגם יברך 'שהחיינו'.

ובתום ימי האבל, לא יעלו קרובי הנפטר בימי חנוכה, ליד הקבר, עד לאחר ימי החנוכה.

אבל שחל יום פקודת השנה, י"ב חודש, על אביו או אימו, באחד מימי חנוכה, אסור לו להתענות בחנוכה לכבוד אביו ואמו,

ומי שהתענה תענית חלום בחנוכה, צריך להתענות יום אחר לאחר ימי החנוכה, לכפר על מה שהתענה בחנוכה, כמ"ש מרן בש"ע (סי' תקסח ס"ה).

זמן הדלקת נרות החנוכה

הזמן המובחר להדלקת נרות החנוכה הוא בצאת הכוכבים, לא מאחרים ולא מקדימים, וצריך ליתן שמן בנרות שיעור שתדלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים.

מי שלא הדליק בתחילת הלילה, והגיע לביתו בשעה מאוחרת (עד עלות השחר) וכל בני הבית כבר נרדמו, אם יכול להעיר אחד או שנים מבני הבית, כדי שישמעו ממנו ברכת "להדליק נר חנוכה", הנה מה טוב, ואם לאו, יברך וידליק נר חנוכה ואסור לאכול סעודת קבע קודם הדלקת נרות חנוכה.

וכן  אסור להתחיל במלאכה קודם הדלקת נרות חנוכה.

ויש להחמיר חצי שעה קודם זמן ההדלקה שלא לאכול סעודת קבע, דהיינו יותר מכביצה פת. אבל סעודת עראי ואכילת פירות ושתיית משקים קלים מותר.

ואפילו ללמוד תורה אסור משיגיע זמנה.

ישראל הדר בכפר ואין עימו עוד ישראל, אפילו הכי מדליק בברכה.

בזמן הזה אף שיש עוברים ושבים עד השעות המאוחרות של הלילה, אפילו הכי אין צריך ליתן שמן יותר מהשיעור של חצי שעה.

מי שיש לו שמן בצמצום ואינו יודע אם יספיק לו להדלקה למשך שיעור של חצי שעה, אפילו הכי אם רוצה לברך 'להדליק נר חנוכה', רשאי.

ומי שהגיע מאמריקה לבית עשרים דקות לפני עלות השחר, אפילו הכי יכול להדליק בברכה, אף שלא נשאר מן הלילה חצי שעה.

בעל הבית המתאחר לבוא להדליק, רשאים אשתו ובני ביתו לאכול סעודת קבע לפני ההדלקה.

זמן ההדלקה בבית הכנסת

בבית הכנסת מדליקים נרות חנוכה בין מנחה לערבית עם שקיעת החמה,

ואע"פ שזמן הדלקת נר חנוכה לכל אחד בביתו הוא בצאת הכוכבים, מכל מקום הואיל ואי אפשר לעכב את הקהל שיוצאים מבית הכנסת מיד אחר ערבית, לכן מדליקים עם שקיעת החמה בין מנחה לערבית,

כדי שבמשך כל הזמן של תפלת ערבית הציבור יראו את נרות החנוכה, ואיכא פרסומי ניסא.

הנוהגים להתפלל תפילת ערבית מפלג המנחה, יכולים להדליק בבית הכנסת בעוד היום גדול, מפלג המנחה ולמעלה ואין לערער עליהם.

אם לא הדליקו בבית הכנסת בין מנחה לערבית, ידליקו אחר כך לפני עלינו לשבח. וצריך שיהיו שם עשרה בעת ההדלקה.

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

בערב שבת צריך לתת שמן בנרות החנוכה שיעור שידלקו חצי שעה  אחר צאת הכוכבים בליל שבת, ולכן לא יקדימו ההדלקה יותר מדאי בעוד היום גדול, כמו שנוהגים בכל ערבי שבתות השנה,

אלא ידליקו נרות החנוכה כרבע שעה לפני השקיעה, לאחר שיתנו שמן כשיעור שעה אחת, באופן שנרות החנוכה יהיו דולקים במשך רבע שעה לפני השקיעה, ורבע שעה של בין השמשות, וחצי שעה אחר צאת הכוכבים, בסך הכל שעה אחת.

ואם לא יהיו נרות החנוכה דלוקים חצי שעה אחר צאת הכוכבים, יש אומרים שלא יצא ידי חובתו, והברכות שבירך על הנרות הרי הן ברכות לבטלה, לכן יש להיזהר מאוד בכל זה.

בערב שבת אם לא נתן בשעת ההדלקה שמן כשיעור שידלק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, יכבה ויחזור להדליק בלא ברכה.

מי שהגיע לביתו בלילה בשעה מאוחרת בימי חנוכה, ולפניו מצוות תפלת ערבית, ומצוות הדלקת נר חנוכה,

יקדים להתפלל תפלת ערבית, שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. ועוד שיש להקדים קריאת שמע שהיא דאורייתא, ואח"כ ידליק נר חנוכה, ויקיים גם פרסומי ניסא.

בית הכנסת שמתקיים בו שיעור בכל יום בערב מיד אחר תפילת ערבית, הטוב ביותר שילכו כל הקהל להדליק הנרות בביתם, ואחר כך יחזרו לשמוע השיעור.

אך אם יש חשש שלא כל הקהל יחזרו או שדירתם רחוקה מבית הכנסת יקיימו את השיעור כמידי יום ביומו ואחר השיעור ילכו להדליק בביתם.

אם עבר חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, יכול להדליק נר חנוכה בברכה.

השמנים והפתילות  להדלקת נר חנוכה

כל השמנים והפתילות כשרים להדלקת נר חנוכה, אף על פי שאין השמנים והפתילות נמשכים אחר הפתילה, ואין האור נתלה יפה בהן.

ושמן זית מצוה מן המובחר, מפני שאורו צלול ביותר. וכן מצוה מן המובחר לעשות הפתילה מצמר גפן.

ובמקום שאין שמן מצוי כלל, נוהגים להדליק  נרות חנוכה בנרות שעוה כי גם הן אורן צלול כמו השמן.

ומכל מקום, אפילו הכין נרות שעווה להדליק לנרות חנוכה, ושוב נזדמן לו שמן (אף שאינו שמן זית) יניח מידו נרות השעוה, וידליק אך ורק בשמן.

לכתחילה לא ידליק חלק מהנרות בשמן, וחלק מהנרות שעווה, אלא או כל הנרות שמן, או כל הנרות משעווה.

אבל אם השמן זית ביוקר מאוד, יותר מכל שאר שמנים, יוכל להדליק נר החיוב בשמן זית, ושאר נרות ההידור בשמן רגיל.

שמנים האסורים והמותרים להדלקה

• שמן של זיתי ערלה, שאסור בהנאה, אין להדליק בו נרות חנוכה. ואף על פי שאסור להשתמש לאורה, מכל מקום הוא נהנה במה שחוסך מלהוציא על שמן ופתילה לחנוכה.
• השמן של שביעית הרבה מהאחרונים אוסרים להדליק ממנו נרות חנוכה. ויש מתירים.
• ואם הוא של גויים או שנמכרו הפרדסים מהם נעשה השמן לגויים ע"י הרבנות, מותר.
• שמן זית שלא הפרישו ממנו תרומות ומעשרות כדת, אין להדליק ממנו, לא נר של שבת ולא נר של חנוכה.
• השמן שנמצא בו עכבר, ומאוס עליו להשתמש בו לאכילה, אף על פי שיש בשמן שישים נגד העכבר, שאינו נאסר מן הדין לאכילה, מכל מקום אסור להדליק ממנו נרות חנוכה, כדין נר של בית הכנסת.
• שמן שהונח תחת המיטה וישנו עליה בלילה, אף על פי כן כשר הוא להדלקת נרות חנוכה ונרות שבת, ובפרט בזמנינו שהקרקע של בתינו מרוצפת באבנים או בקורות.
• שאפילו לענין אכילה, מותר לאכול מאכלים שהונחו תחת המיטה, ובפרט במקום שיש הפסד מרובה.
• שמן שיש בו תערובת שומן מהותך של בהמה טמאה, מן הדין כשר הוא להדלקת נרות חנוכה ורק מהיות טוב להימנע מלהדליק בו נרות חנוכה.

דיני הדלקת נרות חשמליים

אין יוצאים ידי חובת הדלקת נרות חנוכה באור החשמל, שצריך להקפיד על שמן ופתילה, בדומה להדלקת המנורה בבית המקדש, שבה נעשה הנס.

כמו כן אין יוצאים ידי חובה בהדלקת נר חנוכה בנר הגז (הוא הדין בבית הכנסת שמדליקין בו 'חנוכיה' חשמלית, אין לברך עליה).

מי שאין לו שמן או נר שעווה להדליק נרות חנוכה, ידליק נר חנוכה בחשמל בלי ברכה, ואם נזדמן לו אח"כ שמן ופתילה, ידליק שוב בברכה.

הטס במטוס או נוסע ברכבת ואין לו אפשרות להדליק בשמן או בשעווה, טוב שידליק פנס חשמלי בלי ברכה, זכר לנס.

המדליק נר חנוכה בשמן גזול או גנוב, יצא ידי חובתו בדיעבד, אבל אין לו לברך עליו ברכת 'להדליק נר חנוכה'.

איסור שימוש בנר חנוכה

אסור להשתמש לאור הנר של חנוכה, ואפילו תשמיש של קדושה כגון ללמוד לאורה, אסור.

ואפילו תשמיש עראי כגון לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור, כדי שלא יהיו המצוות בזויות עליו (שבת כב.).

ולכן נוהגים להדליק נר נוסף שנקרא שמש כדי שאם ישתמש לאורה, יהיה לאור הנוסף, שמדליקים אותו לאחרונה, ונוהגים לתת הנר הנוסף יותר גבוה מנרות המצווה,

ורמז לדבר "שרפים עומדים ממעל לו, שמנין נרות המצווה בכל הלילות ביחד הם שלושים ושישה, כמניין "לו".

ואחר שעבר זמן מצוותה, שהוא חצי שעה משעת הדלקתה, מותר להשתמש לאורה (ש"ע סי' תרעב ס"ב).

תשמיש עראי של מצוה, מותר לעשותו לאור הנרות.

המסופק בדין בהלכות חנוכה ורוצה לעיין בספר, יכול לעיין לאור הנרות.

אם כבה החשמל שבבית, ורוצה לילך ממקום למקום לאורה, אינו צריך לעצום עיניו.

נר השמש של נרות החנוכה, הוא נר של חול גמור, ואין בו קדושה כלל,  ורשאים להשתמש בו לכל דבר הרשות.

מותר להשתמש במנורת ה'חנוכיה' לאחר מצוותה ולהדליקה שוב להאיר בה בסעודת מצוה.

הדלקה מנר לנר  ע"י פתילות

מדליקים נר חנוכה מנר חנוכה הסמוך לו על ידי פתילות ארוכות, ומותר להדליק אפילו נר של המהדרין מן המהדרין, דהיינו הנר שמוסיפים בכל יום, מנר החיוב, כיון שעל כל פנים שניהם נרות מצוה.

אבל לא ידליק מנר חנוכה לנר חנוכה על ידי נר אמצעי, כגון שכבה הנר שבידו שמדליק ממנו את נרות החנוכה, אינו רשאי להדליקו מנר חנוכה כדי שימשיך להדליק את נרות החנוכה הנוספים.

ואם הדליק נרות החנוכה, ואחר כך כבתה אחת מהן, ורוצה להחמיר לחזור ולהדליקה, לא ידליקנה מהנר הסמוך לה שעדיין דולק,

ואפילו על ידי פתילה ארוכה, שמכיוון שמן הדין קי"ל כבתה אין זקוק לה, חשיב כנר הרשות שאין מדליקין אותו מנר מצוה.

ואין צריך לומר שאסור להדליק נר של חול או סיגריה מנר החנוכה, ורק אחר שעבר זמן מצוותה, דהיינו חצי שעה לאחר ההדלקה מותר להדליק ממנה, כמו שמותר להשתמש לאורה לדבר הרשות.

אין חוששים להחליף הפתילות כל ערב בפתילות חדשות.

נר של בית הכנסת, ונר של שבת, ונר של חנוכה, ונר של תלמוד תורה, כולם נחשבים נרות של מצוה, ומותר להדליק נר זה מנר האחר (ש"ע סי' תרעד ס"ב).

הדלקה עושה מצוה

מכיוון שההדלקה עושה מצוה, אם הדליקה כדת, ואחר כך נשב רוח וכיבה אותה, אינו זקוק לחזור ולהדליקה, שכבר יצא ידי חובתו.

ומכל מקום הרוצה לזכות במצווה שלימה, יחזור וידליקנה שנית בלא ברכה, ותבוא עליו ברכה.

אבל אם היתה הרוח נושבת, והיה צפוי מראש שלא תוכל להחזיק מעמד בפני הרוח, ובכל זאת הדליקה בפני הרוח וכבתה, לא יצא ידי חובה,

וצריך לחזור ולהדליקה בפנים באופן שלא יכבנה הרוח. ולא יברך שוב.

מי שלא היה לו שמן הרבה והדליק מיום השני ואילך רק נר אחד, ושוב השיג שמן, ורוצה להדליק נר ההידור, ידליקנו בלא ברכה.

המדליק נרות חנוכה בערב שבת מבעוד יום, ואחר כך כבתה לפני קבלת שבת, בכל זאת אינו זקוק לה להדליקה שנית, שמכיון שהוא חייב להדליק בע"ש מבעוד יום, וכבר בירך עליה "להדליק נר חנוכה", כבר התחילה המצוה כדת, והואיל והדלקה עושה מצוה, כבתה אין זקוק לה.

ואף על פי כן אם החמיר וחזר והדליקה שנית, תבוא עליו ברכה.

שיעור השמן להדלקה

הדלקה עושה מצוה, ולכן צריך שבשעה שמדליק נרות החנוכה יהיה בנר שמן כדי שיעור הדלקת נר החנוכה שהוא חצי שעה,

ואם לא היה בנר שמן כדי שיעור ההדלקה, אפילו אם אחר שבירך והדליק, הוסיף שמן כדי שיעור הדלקת נ"ח, לא יצא ידי חובתו.והובא להלכה בש"ע (סי' תרעה ס"ב).

וצריך לכבותה ולאחר שיוסיף שמן כדי שיעור ההדלקה, יחזור וידליקנה בלא ברכה.

ולכן יש לכל אדם קודם שיברך וידליק נר חנוכה, עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בנר של ה'חנוכיה', אם יש בו שמן כשיעור, ואחר כך יברך וידליק.

סומא שהוא נשוי, תדליק אשתו נר חנוכה ותברך.

ואם אינו נשוי ויש לו בית בפני עצמו, ידליק בעצמו נר חנוכה ויברך כל הברכות, כיון שהסומא חייב בכל המצות, ובהדלקתו יש פרסומי ניסא לאחרים.

הדלקה במקום ההנחה

צריך להדליק את נרות החנוכה במקום הנחתם, שאע"פ שהדלקה עושה מצוה ולא ההנחה, הדלקה במקומה בעינן.

ואם היתה ה'חנוכיה' מונחת במקומה שלא לשם מצוה, אינו צריך להסירה ולהניחה לשם מצות חנוכה, אלא מדליקה שם.

לפיכך עששית שהיתה דולקת כל היום, שהדליקה מערב שבת למצות חנוכה, במוצאי שבת מכבה ומדליקה לשם מצות חנוכה | (ש"ע סי' תרעה ס"א).

אם בעל הבית חולה, ואינו יכול לקום ממיטת חוליו להדליק נרות חנוכה, אין בני הבית מביאים לו ליד מיטתו ה'חנוכיה' להדליק נרות חנוכה, ואחר כך יניחום במקומם,

אלא ימנה בעל הבית שליח שידליק נרות החנוכה במקום הנחתם, והשליח יברך וידליק הנרות, אבל לא יברך בעל הבית, והשליח ידליק, שבכל מקום העושה את המצווה הוא שמברך עליה.

המדליק נרות חנוכה בשליחותו של בעל הבית, המנהג הוא שהשליח מברך גם כן 'להדליק נר חנוכה', ואם בירך 'על הדלקת נר חנוכה', יש לו על מה שיסמוך.

חנוכייה מוקפת פתילות

מי שמילא קערה שמן והקיף אותה פתילות, אם כפה עליה כלי, עולה לכמה בני אדם, כגון המהדרין שכל אחד מבני הבית מדליק נר אחד.

אבל אם לא כפה עליה כלי, עשאה כמדורה, ואפילו לאדם אחד אינה עולה.

ואם הרחיק את הפתילות זו מזו כשיעור אצבע (2 ס"מ), והפתילות בינוניות, שאין השלהבת של האחת נוגעת בחבירתה, יש אומרים שיצאו ידי חובת נר חנוכה, אף על פי שלא כפה עליה כלי.

אם הדליק הנרות שבקערה ולא כפה עליה כלי דקי"ל שלא יצא ידי חובה הדלקה, צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה ע"י כפיית כלי, אבל לא יברך.

חנוכיות מכסף או מנחושת עגולות שיוצאים מהם קנים סביבותיהן בעיגול, ועל כל קנה נר אחד, ובין כל קנה מרחק כעובי אצבע, כשרות להדליק בהן נרות החנוכה.

ברכות הדלקת נרות חנוכה

המדליק נרות חנוכה בלילה הראשון מברך שלוש ברכות:

'אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה' (ולא 'של חנוכה'. ואם אמר 'של חנוכה', אשרי קיצור הלכות חנוכה האיש כא יצא ידי חובה),

'שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה' (ולא 'ובזמן הזה'), '

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' (הלמ"ד בפתח ולא בחיריק. ויכוין גם על נס פח השמן וגם על נס המלחמה וכמו שכתבו בכמה ספרים)

גר צדק יכול לברך 'שעה ניסים לאבותינו' ואין צריך לומר 'לעם ישראל'.

ובשאר לילות החנוכה מברך שתי ברכות, להוציא ברכת 'שהחיינו'

שאינו מברך 'שהחיינו' אלא בלילה הראשון שזכינו להגיע לזמן הדלקת נרות החנוכה.

אם הדליק נר חנוכה בלא ברכה, יצא ידי חובה וכדין כל המצוות שאין הברכות מעכבות את המצוה.

מי שקנה חנוכית כסף ולא בירך עליה 'שהחיינו' בשעת הקניה, כדאי שבלילה הראשון בברכת 'שהחיינו' יכוין גם על ה'חנוכיה',

ולא ימתין ללילה השני ע"מ לברך עליה 'שהחיינו' עם שאר ברכות ההדלקה, משום שעושה הפסק בין הברכות להדלקה.

המדליק נרות חנוכה צריך להדליק את רוב היוצא מן הפתילה, עד שתהא השלהבת עולה מאליה.

אחר שבירך והדליק נר אחד, אף על פי שהוא עדיין צריך להדליק את נרות ההידור, יש לו לומר את הנוסח של הנרות הללו אנו מדליקים וכו', ואחר כך כל 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד'.

שכח לברך 'להדליק נר חנוכה' ושאר הברכות

אם שכח לברך 'להדליק נר חנוכה' ושאר הברכות, עובר לעשייתן, כל זמן שעדיין לא סיים להדליק את נרות ההידור של אותו לילה, רשאי לברך 'להדליק נר חנוכה' ושאר ברכות ההדלקה.

אבל אם השלים לגמרי הדלקת כל הנרות, אפילו אם עדיין לא הדליק את נר השמש, לא יברך עוד ברכת 'להדליק נר חנוכה',

אבל יוכל לברך ברכת 'שעשה ניסים', ו'שהחיינו' בלילה הראשון בלבד, שהרי הוא רואה את הנרות דולקות,

ולא גרע מהרואה את נרות חנוכה של חבירו, והוא לא הדליק, ולא הדליקו עליו בביתו, שצריך לברך 'שעשה ניסים', ו'שהחיינו' בלילה הראשון.

דיני ברכות ההדלקה

מי שהדליק בביתו ובשעת הברכה הייתה כוונתו להדליק בעוד בתים, אין צריך לחזור ולברך, ואם לא כיון חוזר ומברך.

אם לא בירך 'שהחיינו' בלילה הראשון, רשאי לברך 'שהחיינו' בליל שני והלאה בשעה שמברך ומדליק נרות חנוכה.

מי ששכח לברך 'שהחיינו' בכל שמונת ימי חנוכה, ונזכר ביום השמיני, לא יברך משום ספק ברכות להקל.

ומי שלא היה בביתו בלילה הראשון של חנוכה, והדליקה עליו אשתו, ובירכה כל הברכות, ובא להדליק בלילה השני, יש אומרים שלא יברך 'שהחיינו', ויש אומרים שצריך לברך 'שהחיינו'. וכן עיקר.

מי שלא הדליק נר חנוכה, ואינו עתיד להדליק אחר כך, ואין מדליקין עליו בביתו, כשרואה נרות חנוכה, בלילה הראשון מברך שתי ברכות, 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו', ובשאר לילות ברכת 'שעשה ניסים' בלבד.

מברכים ברכת הראיה רק כאשר רואים הנרות בשעת מצוות היינו בתוך החצי שעה, ואף אם לא בירך מיד שראה, כאשר רואה לאחר מכן בתוך שיעור מצוותן, יברך.

בערב שבת שצריך להדליק נרות חנוכה מבעוד יום, אלא שיש ליתן שמן בנרות כדי הדלקתם חצי שעה אחר צאת הכוכבים בליל שבת,

הרואה את הנרות ההם רשאי לברך אפילו קודם צאת הכוכבים מכיון שהודלקו למצות נרות חנוכה, וזמן ממילא קאתי.

הרואה נרות חנוכה שהודלקו בבית הכנסת, בתוך חצי שעה של זמן הדלקתם, יברך ברכות הראיה, היינו 'שעשה נסים' ו'שהחיינו' בלילה הראשון של חנוכה, וברכת 'שעשה ניסים' בשאר הלילות.

יציאת ידי חובת נרות חנוכה ע"י אחר

אכסנאי שאין מדליקים עליו בביתו צריך לתת פרוטה לבעל הבית שלו להשתתף בשמן של נר החנוכה.

ואם בעל הבית מקנה לו חלק בשמן במתנה, שפיר דמי. ואם יש לו פתח לעצמו צריך להדליק בפתח חדרו.

ובחורים שלומדים בישיבות, שהוריהם מדליקים עליהם בביתם, אינם צריכים להדליק ולא להשתתף.

ואם רוצים להדליק, יכולים להדליק ללא ברכה.

בחורי ישיבה ספרדים שהוריהם דרים בחו"ל שזמן צאת הכוכבים שם הוא כשש שעות מזמן צאת הכוכבים בארץ ישראל, אפילו הכי יוצאים בהדלקת נר חנוכה של הוריהם,

אולם אם רוצים, יכולים להדליק נר חנוכה בעצמם בזמן צאת הכוכבים של ארץ ישראל ולברך 'להדליק נר חנוכה', כיון שברור שעדיין הוריהם בחו"ל לא הדליקו.

אדם הדר בחו"ל ובימי חנוכה שוהה בארץ ישראל, אף שאשתו מדליקה נר חנוכה בביתם, יכול להדליק נר חנוכה בצאת הכוכבים ולברך 'להדליק נר חנוכה'.

דיני אכסנאי

אכסנאי נשוי ואינו יודע אם מדליקין עליו בביתו ויש לו פתח בפני עצמו יכול להדליק בברכה מטעם ספק ספיקא.

בן נשוי הסמוך על שלחן אביו, ויש לו חדר מיוחד בבית אביו שהוא לן שם, אינו חייב להדליק נר חנוכה בפני עצמו, וגם א"צ להשתתף בפרוטות, כי הוא יוצא י"ח בנר חנוכה שמדליק בעל הבית שהוא אביו,

ואם רצה להדליק בפני עצמו, לא יברך, כי היא ברכה לבטלה.

חיילים ספרדים המשרתים בצבא יכולים לסמוך על הדלקת נר חנוכה של אביהם בביתם, ואינם צריכים להדליק.

ואם הם נמצאים במקום שאין רואים נרות חנוכה כלל, יכולים להדליק בתוך מחניהם בברכה אף שמדליקים עליהם בביתם.

אם הם אשכנזים שמהדרים להדליק נר לכל אחד ואחד, אם יש להם במחנות הצבא חדרים בפני עצמם מדליקים בברכה, ואם הם חונים על פני השדה ידליקו בלי ברכה.

מי שנמצא בכפר שכולו גוים, ואין בו ישראל, אף על פי שמדליקים עליו בביתו, מדליק נר חנוכה בברכות.

וטוב שבכהאי גוונא יכוין שלא לצאת ידי חובה בהדלקה שמדליקים עליו בביתו.

שמן שנותר מנרות חנוכה

הנותר ביום השמיני של חנוכה מן השמן הצריך לשיעור ההדלקה, עושה לו מדורה בפני עצמו, ושורפו, מפני שהוקצה למצותו.

ואם נתערב בשמן כשר אחר, אם יש שישים כנגדו, הרי הוא בטל בשישים.

אם אין שיעור שישים לבטלו, יש מי שאומר שאין להוסיף עליו שמן לבטלו, שאין מבטלים איסור לכתחילה (מרן בש"ע או"ח סי' תרעז ס"ד).

ויש אומרים שהואיל ואין איסורו אלא מדרבנן, מותר להוסיף שמן כשר עד שיהיה שישים לבטלו, וישתמש בו לכל צרכיו. וכן עיקר.

אם התנה בפירוש בשעה שנתן השמן והפתילות שאם יכבו תוך זמן מצוותן, שיוכל ליהנות מהן, מהני תנאו ויכול להשתמש בשמן ובפתילות לכל צרכיו.

צלוחית של שמן שהזמינה לנר חנוכה, ואחר שהדליק מן השמן כל ימי חנוכה, נשאר שמן בצלוחית, אין השמן הנשאר בצלוחית אסור, כדין מותר השמן שבנר החנוכה, ומותר להשתמש בו כל צרכו, דהזמנה לאו מילתא היא.

עדיפות נרות חנוכה

מי שאין ידו משגת לקנות בערב שבת נר חנוכה ונר של שבת, יקנה נר של שבת, משום שלום ביתו.

ואם דולק בביתו אור חשמל, ידליק הנר שבידו למצות נר חנוכה.

אם יש לו לנר של שבת, ואין לו עוד אלא פרוטה אחת או לשמן לנר חנוכה, או ליין לקידוש היום, יקנה שמן לנר חנוכה, דפרסומי ניסא עדיף.

מי שיש לו בערב שבת שמן לנר חנוכה של יום אחד בלבד, ופרוטה נוספת לקנות בה או שמן לנר חנוכה במוצאי שבת, או יין לקידוש היום של ליל שבת,

נראה שאע"פ שפרסומי ניסא עדיף מקידוש היום, מ"מ באופן כזה יקנה יין לקידוש היום,

כמ"ש רש"י (סוכה כה:) שמצוה קלה שבאה לידך אינך צריך לדחותה מפני מצוה חמורה העתידה לבוא, ואף כאן קידוש היום של הלילה עדיף מהדלקת נר חנוכה של מוצאי שבת.

בית הכנסת שנהגו לקדש על היין בליל שבת, ואירע שהגבאי של בית הכנסת לא היה בידו בערב שבת חנוכה אלא פרוטה אחת, שאינו יכול לקנות בה אלא או שמן לנר חנוכה להדליק אותו בבית הכנסת, או יין לקידוש.

אע"פ שהנר חנוכה בבית הכנסת אינו אלא מנהג ישראל ולא חובה, נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא, ואותה שבת לא יקדשו על היין בבית הכנסת.

ערב שבת חנוכה

בערב שבת נכון להדליק נר חנוכה תחילה ואחר כך נר של שבת.

ואם הזמן דחוק, די בהדלקת נר אחד למצות נר חנוכה, ושאר נרות ההידור ידליק אחר שתברך האישה על הדלקת נרות שבת ותדליק.

בערב שבת טוב להתפלל מנחה קודם הדלקת נרות חנוכה, ובלבד שתהיה התפילה בציבור,

אבל אם אינו מוצא מנין, יתפלל מנחה בציבור בבית הכנסת אחר שידליק נרות חנוכה בבית.