גילויי רוח הקודש

סיפורים על רבי יוסף ברכות וגילויי רוח הקודש

כפי שכתבנו לעיל, רבינו היה הסתר בתוך הסתר, אולם הסובבים אותו זכו לראות גילויי רוח הקודש וניסים וישועות כמו שהיו בזמן הבעש"ט הקדוש ותלמידיו.

"הצדיק האמיתי הגמור המופרש מכל עניני העולם הזה והוא מצוחצח, צח בכל גופו ואבריו, וכו' הוא מוקשר תמיד בעולמות עליונים" (נועם אלימלך פרשת בראשית).

אנו בחרנו לפתוח בגילויי רוח הקודש שראו סביבו.

כל הסיפורים הינם מכלי ראשון מאנשים שונים שהיו קרובים אליו במשך שנים.

יודע הכל

ראשו היה תמיד בעליונים. הוא היה שומע כל הזמן כרוזים של מעלה והיה לפעמים צועק בקולות גדולים שמות של אנשים המוכרים לנו, והיינו יודעים שהוא ממתיק מעליהם דינים קשים.

הוא היה צועק ומי שהיה רואה ולא מכירו הדבר היה תמוה בעיניו, אבל אנו ביודעינו אותו,

ראינו כיצד הוא רומז לנו את חטאינו, וכאשר התחרטנו בליבנו, תיכף היה נרגע ומפייס אותנו.

פעם אמר לנו: מה עם "רב פלוני אלמוני"? אני ביודעי שהנ"ל הוא לא רב, אלא יהודי כשר ופשוט, מיד התקשרתי אליו ושאלתיו מה עשה אתמול.

הנ"ל סיפר לי שהיה בקבר שמשון הגיבור ע"ה ושם בכה בכיות נוראות במשך זמן רב על ציונו הקדוש.

את כל זה צפה מו"ר ברוח קודשו על אדם שהיה מגיע אליו בערך רק פעם בחצי שנה.

גילויי רוח הקודש – יודע תמיד

ביתו בת"א בשכונת שבזי היה ממש קודש קודש וכמעט שאי אפשר היה לפתוח חלונות,

שכן הוא היה מרגיש בכל מקום שהיה נמצא בבית אם נפתח, והיה מיד צועק לסגור את החלון שלא רצה שיכנס שום "רוח טומאה".

כאשר היינו ישנים בלילה, והיתה מתקרבת אלינו איזו טומאה ח"ו (בחלום),

היה מיד צועק בקולי קולות ומעיר אותנו וכך נצלנו פעמים רבות. גם כשהיה הוא בביתו ואנחנו בביתינו,

היה מרגיש ומתקשר בטלפון ומעיר אותנו והיינו רואים שהיה לו רוח הקודש ממש,

ויודע תמיד מעשינו במחשבה דיבור ומעשה באופן קבוע של כל בני הבית ובכל זמן.

יום אחד הלכתי ברחוב ואמרתי בלבי אלך לקנות לו פלאפל אולי יאכל, ומיד צעק לאשתי שתתקשר אלי שלא רוצה לאכול פלאפל…

תפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה"

כאשר היה בא איתנו להתפלל היו דברים מבהילים, שכן היה יודע על כל אחד מה בליבו, ואם מכוון, ומתי.

גם אם לא היינו מתפללים איתו, ביום בו התפללנו תפילה בלא כוונה, ברוח קודשו היה מבחין בזה,

ובבואינו אליו היה אומר את המשפט הידוע: "תפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה".

לרמוז על כך שצריך להשתדל ולהתאמץ לכוין בתפילה. כמו כן, מאחר וראשו היה תמיד בשמים, הוא היה רואה את כל הגזירות, ובכל פעם שהיתה איזו גזירה על איזה גדול דור, הוא היה צועק בקולי קולות,

ואומר לנו שרוצה דחוף לדבר איתו, והיינו מבינים שיש משהו, ואח"כ היינו שומעים שכך וכך קרה.

אל תשקיע בו

פעם אחת דיברתי ברחוב עם בעל תשובה שהיה בתחלת דרכו. כאשר הגעתי לרבינו אמר לי:

"אל תביט אל מראהו ואל גובה קומתו"

(הוא השתמש בלשון השי"ת לשמואל הנביא בבואו למשפחת ישי אבי דוד)

לאחר זמן התברר שהלה חזר לדרכו הרעה, ורבינו ידע זאת ברוח קודשו ורמז לי לא להשקיע בו.

כמו כן, כאשר הייתי מדבר ברחוב או בקומת הקרקע של הבנין עם מישהו,

היה יודע את זה והיה אומר לאשתי שתתקשר אלי ושאפסיק לדבר איתו ושאבוא תיכף לבית.

תיקונים -גילויי רוח הקודש

חבר קיבל יסורים קשים ומרים, והוא התקשר בוכה מכאב. פניתי לרבינו ואמרתי לו:

פלוני צועק מכאב תברך אותו. במקום לברך אותו אמר לי איזו ברכה מתוך תפילת שמונה עשרה.

הבנתי, הוא רומז לי כאן מה הלה צריך לתקן שבגלל זה באו לו היסורים.

התקשרתי אליו ואמרתי לו את דברי הרב. לאחר כמה ימים הוא חזר אלי והתודה לפני שאכן פגם באותו ענין ומגיעים לו היסורים האלו.

רבינו כמו שנראה בהמשך, היה מסוג הצדיקים שדאגו כל הזמן לתיקון האדם.

הוא רומז לי כאן מה הלה צריך לתקן שבגלל זה באו לו היסורים.

התקשרתי אליו הוא לא רצה להסתפק בברכה שתבטל את היסורים.

הוא ידע שאף "שצדיק גוזר והקב"ה מקיים", אולם מה ירויח האדם בכך? המחלה תעלם לו ממקום זה אולם הקב"ה שחפץ לעורר אותו לתשובה יביא לו דבר אחר במקום אחר או בענין אחר. ולכן, היכן שראה שזה אפשרי היה מעורר את האדם לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה על חטאו, כדי שלא יבואו לו יותר יסורים.

תעשו תשובה

הוא היה יודע גם מתי עשינו תשובה ומתי לא, והדבר התבטא בכך שביום שבו עשינו תשובה לא היה מעיר כלום, אולם אם לא עשינו ואפילו במחשבה, תיכף היה מרגיש את זה,

וכדי לתקן אותנו ולעורר אותנו היה צועק ומראה שהוא מקפיד עלינו, עד שהבנו בדיוק על מה ולמה.

הכנסת אורחים 12

מקורב אחר מספר:

בתחילת דרכי בתשובה החלטתי ללכת לישיבתו של הרב ארוש שליט"א.

מאחר והייתי שואל את רבנו כל דבר סיפרתי לו ושאלתי:

אתה מברך אותי שאלך לשם? והוא ענה תשובה: אני מברך אותך הכנסת אורחים 12.

אמרתי לו: לא אני צריך שתברך שאלך לישיבה ואצליח.

והוא עונה לי – יותר טוב, אבל אני מברך אותך הכנסת אורחים 12.

האמנתי שזוהי סוג של ברכה שאתקבל לישיבה. כאשר הגעתי לשם אמרו לי שאין מקום והפנו אותי למחנה ישראל. התקבלתי אולם מאחר ורציתי ישיבה של ברסלב עזבתי.

ואז בס"ד הופניתי לישיבתו של הרב שטרן בירושלים.

לאחר כחודשיים ישבתי מחוץ לישיבה והסתכלתי על הישיבה מבחוץ.

לראשונה התבוננתי בשלט של הרחוב. בתדהמה קראתי את השלט:

"רחוב הכנסת אורחים"… נזכרתי בדברי רבי יוסף – "אני מברך אותך הכנסת אורחים 12".

לא הישיבה של הרב ארוש, לא מחנה ישראל – רק זו הנמצאת "ברחוב הכנסת אורחים.

הפח נשבר

באחד הימים הוא אמר לי: תן לי 20 שקל. מאחר ולא היה לי אמרתי לו אין לי.

(לא הבנתי אז שאם הוא אמר לי יש סיבה גדולה, וגם אם אין לי, כדאי לי ללוות ממישהו ולתת לו).

ירדתי למטה ומישהו נתן לי דפיקה באוטו וקימט לי את הפח,

דבר שלא תיקנתי עד היום בגלל העלות שלו. הוא רצה לחסוך לי את זה…

תלך לכותל

את השבתות הייתי עושה בכותל מערבי, במירון, או בבית הורי.

אולם לא הייתי נוסע לפני שהייתי מבקש שיברך אותי שזה היה עבורי כעין נטילת רשות.

לשונו היתה – "אליהו הנביא איתך", "מחכה לך", "נמצא שם". כששמעתי את זה ידעתי שיש לי את ברכתו. (למרות שכמובן בעינים שלי לא ראיתי את אליהו הנביא…)

באחד הימים אמרתי לו שאת השבת אני עושה אצל הורי.

הוא שאל – ומה עם הכותל? אולי הכותל? עניתי לו – לא, אני נוסע להורים שלי.

והוא ממשיך – אז אתה נוסע לירושלים? עניתי – לא, אני נוסע להורים.

והוא – תלך לכותל, אליהו הנביא מחכה לך בכותל. לא שמעתי לו ונסעתי להורי.

שעתיים לפני שבת נקלעתי שם למצב לא נעים באיזה ענין, ואמרתי לעצמי בכעס ועצבות גדולים שאת השבת אני לא עושה כאן. לקחתי מונית ודהרתי לירושלים. בכניסת השבת נזכרתי ברבינו…

"אז אתה נוסע לירושלים"?… הוא שראה את הכל, רצה לחסוך לי את כל עוגמות הנפש האלו.

זהירות מלשון הרע

כאשר דיברו שלא בנוכחותו על פלוני לשון הרע, הוא לא היה מעיר ישירות,

שכן היה משתדל להעלים את מדרגותיו הנוראות, אולם היה אומר:

"אתם יודעים, פלוני הוא כך וכך, ויש לו מעלות רבות ולמה תחשבו עליו כך",

והיה מוסיף ומשבח אותו, עד שהשומעים היו מתביישים ומשנים את דעתם על אותו אחד.

הם יקומו בתחית המתים

כאשר נחטפו שלושת הנערים הי"ד, והיתה התעוררות גדולה של תפילות להשבתם שלימים לביתם

נשאל רבינו: "היכן הם"? והוא ענה מיד: "הם כבר לא סובלים כעת הם יקומו בתחיית המתים"!

מיחם המים

דרכו היה שכאשר נכנס לבית הכנסת היה מהלך עם ראש כפוף.

באחד הפעמים נעצר לפתע והסתכל על מישהו זמן ארוך ומלמל בשפתיו.

המלווה שלו הרגיש שקורה כאן משהו, ורבי יוסף רוצה לפעול בשביל האדם הזה.

ואכן נתברר שלאחר מכן מיחם של מים נשפך על בתו של אותו אדם, אולם היא ניצלה בנס.

שלא יסתבך

באחד הפעמים נכנס אליו רב גדול וצדיק, ורבינו החל מדבר אליו כל מיני מילים שלא הובנו למשמש.

אולם אותו רב שהיה חכם גדול, הבין שהצדיק מרמז לו על דבר נעלם שמנסים לסבך אותו בזה,

וביקש אף הוא ברמזים מרבינו שיפעל עבורו (ואכן לאחר שרבינו פעל מה שפעל הדברים הסתדרו).

את בדיאטה

בתו של אחד ממשמשיו היתה בדיאטה, באחד הימים כאשר הלכה ברחוב החליטה להכנס לחנות מאפים ולקנות לעצמה לאכול, באותו זמן ר' יוסף צעק בבית: "רבקה את בדיאטה"! כאשר חזרה הבת לביתה סיפרה שבאותם רגעים נעלם לה כל החשק.

אני יודע שנפטרה

כאשר נפטרה אחותו לאה ע"ה שהיה אוהב אותה מאוד, לא סיפרו לו על המקרה, מאחר והיה אדם רגיש וחלוש והיה חשש שזה יזיק לבריאותו. אולם כאשר רצו לתת לו לאכול אמר:

'איך אני אוכל, והיא באבל'? שהרגיש בצערה של אחותו השניה שתחי', ולא רצה לאכול.

ולמחרת אמר למשמש שלו: 'עכשיו אני יכול לבכות שאני יודע שהיא מתה'.

ומי יהיה המוהל?

כאשר אשתי היתה בהריון רציתי לדעת אם זה בן או בת (אנחנו לא עושים אולטראסאונד) ושאלתי אותו.

הוא ענה לי – מאיפה אני יודע, ומי יהיה המוהל? שאלתי שוב זה בן או בת? ענה לי:

ואני אהיה הסנדק? לאחר מכן אשתי ילדה את בננו.

כשנותנים תיקח

אדם אחד בא אליו וביקש ברכה לפרנסה, שאל אותו רבינו למה אתה לא לוקח כשנותנים לך? והיה הדבר לפלא שאכן יומיים קודם הציעו לו סך כסף ולא רצה לקבל.

תלמד גמרא

ראייתו הרוחנית המדהימה התבטאה גם, בכך שידע בדיוק מה למדו בכולל של המשמש שלו והיה מרמז לו רמזים ברורים ומדוייקים בענין הלימוד. הנ"ל כאשר לא היה לומד גמרא בלילה, שאל אותו: איזו גמרא למדת בלילה? כרומז לו שהיה צריך ללמוד גמרא.

שישמרו שבת

אחד מהרבנים הדרשנים שאל אותו: על מה לדבר היום בדרשה?

הוא ענה לו בכאב: על השבת שאנשים מחללים אותה, והוא סובל בגלל זה.

אותו רב התפלא שכן חשב שכל משתתפי השיעור שומרים שבת, ולהפתעתו ניגשו אליו לאחר הדרשה חלק מהשומעים והתוודו לפניו על חילולי השבת שלהם.

אני למדתי ברמת גן

בשבת אחת באמצע מבצע 'צוק איתן' הוא החל לומר כמה פעמים: "אני הייתי ברמת גן, אני למדתי ברמת גן".

במוצאי שבת הודיעו שנפל טיל ברמת גן במקום ציבורי, אולם לא היו שם בני אדם באותו זמן.

מאחר וידע שיפול שם טיל, בדיבוריו סינגר על המקום, ופעל אצלו יתברך שלא יהיו נפגעים.

איך ידע?

אחת מהמקורבות סיפרה: הייתי מחייגת אליו לטלפון שבביתו (שהיה טלפון ישן ללא שיחה מזוהה)

הוא היה מרים את השפורפרת ועונה בשמי. כשהייתי שואלת: 'רבי יוסף, איך ידעת שזו אני'? היה מתחמק.

הפדיון

לילה אחד רבי יוסף התחיל לצעוק את המספר: 32, 32 כמה פעמים.

למחרת התקשרתי לבקש ברכה עבור בתי שנולדה לפני יומיים, כי התקשרו מבית החולים ששמעו משהו בלב ורוצים לעשות לה בדיקה בלב. אמרתי שאתן בלי נדר 30 שקל פדיון שהבדיקה תהיה טובה. ואז אמרו לי שאתמול הוא צעק בלילה את המספר 32 כמה פעמים, אמרתי להם, אתם יודעים למה 32 ?כי 32 בגימטריה זה לב.

וכך התחייבתי שאתרום 32 שקל בלי נדר. ואכן הבדיקה יצאה תקינה ונסתם החור שבלב התינוקת.

"גם בת זה טוב"

בלידה של אחת מבנותי הייתי מאושפזת בבית חולים כ.3 ימים לפני הלידה מיום חמישי עד שבת בצהרים שרק אז ילדתי.

במוצ"ש התקשרנו למשפ' עובדיה שרבנו היה גר אצלם על מנת לבשר לו שילדתי.

משפ' עובדיה שאלו אותנו בשיחה מה קרה בשבת בשעה 9:30 בבוקר בערך וסיפרתי שבשעה זו בעלי היה בתפלה ואני לא חשתי בטוב ניסיתי לקרוא לאחיות והן לא ענו לי בגלל הזמן הרב שהייתי מאושפזת בחדר לידה. ואכן, בשעה זו הוא צעק: "איפה יעקב? איפה יעקב?" (בעלי),

הוא ראה ברוח קודשו שהייתי באותה שעה זקוקה לבעלי שהיה באותו זמן בתפילה.

ואז שאלו אותנו שוב משפ' עובדיה באיזה שעה ילדתי ואמרתי להם את השעה (ב- 20:14 בערך)

ובדיוק בשעה זו אמר להם ר' יוסף "גם בת זה טוב". ואכן נולדה לנו בשעה זו בת בשעה טובה ומוצלחת.

פיסטוקים בתיק

היו אנשים שהיה מקרב אותם במיוחד, אפילו חילונים, ולאלו היה חושף את דרגתו, כדי לקרבם.

ומעשה שהיה עוד בזמן היותו אצל הרב פיש זי"ע, כאשר נכנסה לשם אשה אחת והיו לה בתוך התיק פיסטוקים. שאל אותה רבינו: תגידי יש לך פיסטוקים? דבר זה גרם לה לשמחה גדולה, שכן הבינה שעומד מולה אדם עם רוח הקודש, ומאז נתקרבה אליו מאוד.

את לא דתיה

באחת הפעמים ביקרה אצלו אשה שעבדה בעזר מציון, והיתה לבושה כאשה שומרת תורה ומצוות.

הוא פנה אליה ואמר לה: את לא דתיה ואת צריכה למצוא זיווג הגון.

אותה אחת התפלאה ואכן הודתה לשמש, שזה סוד, והיא מחופשת כשומרת מצוות רק בגלל העבודה.

רק לא נפט

סיפר משמשו: חודשיים לפני פטירתו היה אחד מהמכירים שנקלע למצב נפשי קשה מאד, ולא ידענו מזה מקודם.

באותה תקופה היה צועק רבינו "רק לא נפט", וחוזר ואומר כך שוב ושוב ולא הבנו מה שאומר.

כעבור כמה ימים פגשתי באותו אדם ואמר לי שניסה לשלוח יד בנפשו רח"ל ושפך על עצמו נפט כמה פעמים, וכל זה ראה רבינו ופעל שלא יזיק לעצמו. ספרתי לר' יוסף את זה והוא שתק ורק התפלל עליו שכן ידע עד כמה אותו אדם סובל. (אח"כ ב"ה חזר אותו אדם לעצמו ונתרפא).

"מה זה"?

כמה פעמים כשהיינו הולכים ברחוב אם היינו עוברים ליד מישהו שהיה רואה עליו איזה עבירות מסוימות היה ממש בורח ומושך אותי הצידה כמו שנבהל והיה אומר בזעזוע: מה.זה? ואותו אדם היה שם לב ומרגיש שרואה עליו, ומשפיל מבטו, שליבו היה מרגיש שזה צדיק נסתר שיודע מעשיו.

"פלוני ישב כאן?"

פעם היה אצלו צדיק נסתר בבוקר וישב שם כשעה והלך לו.

בערב הגענו עם רבינו לבית, הוא הסתכל על אותו מקום שישב שם אותו צדיק בבוקר ושאל: פלוני היה כאן?

שעועית?

אחד ממשמשיו מספר: יום אחד הוא שואל אותי מה אשתך מכינה שעועית? אשתי מעולם לא הכינה שעועית לאכילה, ושתקתי.

צלצלתי לאשתי ושאלתי מה את מכינה? שעועית, אמא שלי נתנה לי מתכון…

יש לציין ששיחות כאלו בהם ראיתי איך הוא רואה את כל מה שקורה בביתי היו קבועות.

יש מקוה ותיקון הכללי

אחד מבעלי התשובה שהיה שקוע בחטאים חמורים החל להתקרב לבורא יתברך ולתורתו דרך רבינו.

והנה באחד הימים הוא נפל בחטא חמור. היאוש תפס אותו והוא אמר לעצמו – אין לי מה לבוא יותר לרבי יוסף.

בבוקר נשמעות דפיקות בדלת. רבינו עומד שם עם משמשו מחייך ואומר: "יש מקוה ותיקון הכללי…"

(שזו היתה הדרכתו של רבי נחמן מברסלב זי"ע לתקן את החטאים החמורים, ומאחר ואותו אחד התקרב לברסלב – אמר לו רבינו ברוח קודשו – מה אתה מתייאש? תלך למקוה תגיד תיקון הכללי ותמשיך הלאה להתקרב לבורא).

לא צריך ללמוד

מקורבות נוספות סיפרו: אישה שהתחילה ללמוד ספר העוסק בחכמת כף היד (ולא אמרה לרבינו שקוראת בספר זה), ביקרה אצלו ופתאום אמר לה: "את חכמת כף היד לא צריך ללמוד".

ומאז אכן היא הפסיקה לקרא בספר זה ולהתעסק בנושא.

זה תיקון בשבילך

ביום שישי אחד הוא התקשר אלי ושאל אותי מה שם האבא שלי, עניתי לו ואז שאל מה שם אמא שלי – ועניתי לו וכך הוא חזר על השאלה המון פעמים, אני הייתי באמצע הבישולים אבל לא אמרתי כלום, והמשכתי לענות לו אפילו שחזר הרבה פעמים, והנה רק עלתה לי המחשבה הזאת (שאני באמצע הבישולים…) והוא הפסיק לשאול אותי את השאלות ואמר לי: "זה תיקון בשבילך!…"

בית חולים לעכברים

בת של אחת המכרות שלנו חלתה, והייתה לה בטן נפוחה. מאחר והתגוררה בחו"ל לא ידענו מה יש לה.

כשהגענו לר' יוסף ישר שנכנסנו ואפילו לא אמרנו שלום, הוא אמר: "גידול בבטן" ובאמת כך היה.

היינו שבורים ורצוצים והבאנו אותו אלינו הביתה וכאשר אמרנו לו את השם של הבת שיברך אותה הוא אמר: "בית החולים שהיא נמצאת זה בית חולים לעכברים. זה בית חולים לא טוב ולהוציא אותה מיד משם", מאחר ולא הסכימו להוציא אותה, הוא לקח את הטלפון ולא עזב אותו והתעקש מאוד שהיא לא תשאר בבית החולים הזה ואמר שבית חולים הזה יעשה לה רק רע. לבסוף לאחר הרבה זמן שהוא לא ויתר הסכימו להוציא אותה והרופא הגדול אמר שזה באמת בית חולים לא טוב . . .

העבירו אותה לבית חולים אחר שם נתנו לה טיפול אחר לגמרי והיא ניצלה מהמחלה.