מהפרשה לחיינו | פרשת שמות – להשתחרר מהעבדות שלנו

פרשת שמות – להשתחרר מהעבדות שלנו

כאשר אנו קוראים בכל שנה את הפרשות העוסקות בעבדות מצריים, אנו מרגישים
שזה איזשהו סיפור ישן שקרה פעם לאבותינו. אך למעשה אנו עבדים בדיוק כמו
שאבותינו במצריים היו. מתוך הבנת השתלשלות הדברים שהביאו את בני ישראל
לגאולה, נוכל ללמוד כיצד להיגאל גם אנחנו מתוך העבדות שלנו.

כאשר משה רבינו מגיע ומבשר לעם ישראל שהקדוש ברוך הוא הגיע לגאול אותם,
עם ישראל בכלל לא מבין למה צריך גאולה. מרוב שהתרגלו לחיות בשיא הטומאה,

זה כבר נהיה קל ונוח. כשאדם שקוע בתוך דבר לא בסדר הוא בכלל לא מבין שזה
לא בסדר מרוב שהוא רגיל אליו. כעת משה רבינו צריך לשכנע לא רק את פרעה
שיסכים לשחרר אותם, אלא גם את העם עצמו שמעדיף להישאר שם.

פרעה לא מתבלבל ויודע שאם בני ישראל יעצרו ויתבוננו על המצב, הם יוכלו
להתפלל לקדוש ברוך הוא ולהלחם בו ואז ממילא לא יהיה לו כל סיכוי. רק מתוך
התבוננות עמוקה ואמתית אפשר לגלות שאנו עבדים. לכן הוא מכביד את העבודה,
כך שלא יהיה להם את הזמן הזה לחשוב ולהתבונן. הרי מדוע העם לא שומע למשה?
"מקוצר רוח ומעבודה קשה". זה אבסורד, כי משה רבינו בא לשים קץ לעבודה הקשה
שלהם, אבל הם אומרים לו שאין להם זמן לצאת לחופש, כי הם עסוקים בעבודה
קשה. גם לנו יש נטייה לא לעצור לחשוב ולהתבונן מקוצר רוח ומעבודה קשה, אך אם
ננסה בכל זאת קצת לחשוב על הדברים, נוכל להגיע לתובנות עצומות ולהשתחרר
סוף סוף מהעבדות.

לאן אנו צועדים?

מגיל צעיר אנו מתרגלים לשגרה הזורמת של החיים. מתרגלים לעשות מה שכולם
עושים וצועדים כל הזמן עוד ועוד. השאלה היא לאן אנו צועדים? זה מתחיל
מהלימודים, ממשיך במקצוע וקריירה, אשה וילדים, משכנתה, דאגות, טרדות וצרות
שונות והופ! בלי לשים לב עברו להם שמונים שנה. וכל זה מבלי שעצרנו לרגע אחד
לחשוב האם אלו בכלל החיים שאנו מחפשים.

הרי לא באמת בחרנו את כל זה, אנו פשוט עבדים שעושים מה שכולם עושים.

אנו עבדים לחברה ולסביבה, עבדים ליצר,
עבדים לחוקים שהרגילו אותנו אליהם, עבדים לבוס, עבדים לבנק, עבדים למדינה,
עבדים לכללים ולמוסכמות, למעשה לא נשאר לנו חלק עצמאי שחושב, מתבונן
ומחליט. אנו נמצאים במצב של אוטומט מבלי להבין זאת. מרוב שאנו עסוקים בדאגות,
בריצות מטורפות ובעבודה קשה, אין לנו זמן לחשוב אם כל הריצות האלו בכלל שוות
משהו. הדבר דומה לפועל בעבודה שמציעים לו שייקח יום חופש ויבוא לקבל מטיל
זהב ששווה מיליונים, אך הוא מסרב בטענה שאין לו זמן כי הוא מוכרח לעבוד כדי
שיוכל להתפרנס.

תורה הקדושה מוציאה אותנו מהעבדות

השם יתברך זיכה אותנו לקבל את התורה הקדושה שמוציאה אותנו מתוך העבדות
הזו שכולם שקועים בה. אדם ללא תורה מנווט את חייו על פי מה שהוא חושב ומרגיש.
אבל כל מה שהוא חושב ומרגיש מושפע מתוך הרגלים, מוסכמות, חוקים והגבלות
שונות. הכל מושפע מהתפיסה שלו, מהתאוות ומהיצרים שבוערים בו. אם הוא לא
יתבונן בדברים, הוא יחשוב שהוא חי כפי רצונו. אם יבוא משה רבינו לגאול אותו, הוא
יחשוב שבכלל לא צריך גאולה. כי הוא שקוע בקוצר רוח ובעבודה קשה. יש לו הרבה
דברים על הראש ואין לו זמן לשמוע על הסיבה לזה שהוא חי, או מה תפקידו בעולם.

הוא רק רוצה לסיים את המטלות שלו ולעשות את מה שהוא רגיל לעשות עם כמה
שפחות הפרעות בדרך.

אבל אדם שמתבונן היטב בחייו, רואה שאין אפשרות לצאת מכל ההרגלים האלו
מתוך התפיסה שלנו. שהרי התפיסה שלנו היא עצמה מושפעת מכל ההרגלים
שרכשנו. רק משהו חיצוני יכול לגאול אותנו. לכן ניתנה לנו התורה הקדושה שהיא זו
שמשחררת אותנו מהשעבוד ומאפשרת לנו להיות בני חורין. רק בעזרת התורה אפשר
להיגאל ולצאת מתוך המעגל שלוכד אותנו בשגרה היום יומית חסרת התכלית. רק
התורה יכולה להסביר לנו על כוחות הנפש הטמונים בנו, להרחיק אותנו מתאוות,
לאפשר לנו לזהות את היצר הרע שמשחק בנו ולתת לנו אפשרות להתגבר עליו.

לפעמים אנו חושבים שהתורה והמצוות הופכות אותנו לעבדים שלא חושבים ועושים
רק מה שאומרים להם. אך למעשה הן משחררות אותנו מהעבדות הקשה של העולם
הרחוק מתורה והופכות אותנו לבני חורין. כאשר אנו קוראים את הפרשה, כדאי לעצור
ולהתבונן האם אותם עבדים במצריים שלא רוצים לשמוע למשה רבינו מקוצר רוח
ומעבודה קשה הם לא אנחנו בעצמנו.