פרשת ויצא – סיפורים מגדולי ישראל
זהירות מגזל שינה
הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל, מגדולי תנועת המוסר,
אמר פעם לבחורי הישיבה שישנו בפנימייה: ישנם
הנכנסים ברעש או מדליקים את אור החשמל והשני
מתעורר, הרי יש בזה חשש גדול של גזילה, והעושה
כן מבטל בידיים מצוַ ת עשה של "ואהבת לרעך כמוך".
אילו היו מפריעים לך את השינה, היית מרוצה?!
(תולדות הגר"א לופיאן)
אינני רוצה להיות אבוד…
סיפר אחד הגבאים של האדמו"ר רבי משה יהושע
הגר, בעל ה"ישועות משה" מוויז'ניץ זצ"ל: פעם פגש
האדמו"ר אדם שביקש נדבה. רבינו חיפש בכיסו ולא
מצא מה לתת לו, ולפיכך הלוויתי לרבינו עשרים שקלים
ורבינו נתן לו. אחר כך אמר לי רבינו: "אבקשך, תבוא
אליי לבקש זאת בחזרה". חשבתי לעצמי שלא אבוא,
והרי אין זה מן הכבוד, אך רבינו קרא לי שוב ואמר
לי: "אינני רוצה להיות אבוד בגלל עשרים השקלים
שלך", וכוונתו הייתה: בגלל הגזל.
(הליכות ה"ישועות משה")
מדוע הטריח הסטייפלר את עצמו?
פעם נכנס לביתו של מרן הסטייפלר, בעל ה"קהילות
יעקב" זצ"ל, בחור מישיבת פוניבז', לקנות את הספר
"קהילות יעקב", ורבינו החזיר לו בטעות עודף בסכום
קטן מדי. משהבחין בדבר מיהר ללכת לישיבת פוניבז'
כדי להחזיר לו את הכסף. נכדו, רבי אבא ברמן, שלמד
בישיבה, שאל את רבינו: "מדוע טרח סבא לבוא לישיבה?
הרי אני מגיע כל יום לסבא, וסבא יכול לשלם לו דרכי!"
ענה לו הסטייפלר: "המרחק שיש לרדת מהשמיים עד
לכאן גדול הרבה יותר!…"
(יחי ראובן)
לעשות הכול כדי להינצל מגזל!
כאשר נפטרה אשתו של הגה"צ רבי אליהו דושניצר זצ"ל,
משגיח ישיבת לומז'ה
בפתח תקווה, תלה רבי
אליהו שלט בחנות שהיא
ניהלה: "אם הרבנית לוותה כסף
ממאן דהוא, יבוא נא אליי ויקבל
את כספו". במשך שבועיים פתח רבי
אליהו את החנות בשוק מידי יום ביומו,
ישב ליד דלפק השיש המחורץ, ספר בידו
והוא אפוף ריחות אטליז, וחיכה לנושים שיבואו…
(נחלת אליהו)
כסף גזול פוגע בילדים
הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב אמר: יש להתפלא על
הילדים שמחנכים אותם לתורה ולתפילה מנעוריהם,
בעוד שהם קטנים, ומורגלים לתורה ולעבודה, מהיכן
יארע כזאת שכשגדלים פורקים עול תורה מעליהם?
הלא מהראוי שיהיה להם דבר זה בטבע, לבל יזוזו
מן התורה. ונראה לי שמגיע להם הדבר הזה על אשר
האכילום אבותיהם ממון של איסור הבא לידיהם בגזל
וחמס וריבית, וכֹח הפועל בנפעל.
(אגרא דפרקא)
לא נכנס ולא יצא…
פעם נכנס הסבא מסלבודקה לחדרו של תלמידו, רבי
משה שניידר זצ"ל. כשהכניס לחדר רגל אחת הבחין
שהוא ישן, ולכן נשאר על עומדו, לא נכנס פנימה אך גם
לא יצא החוצה, מפני שחשש מאוד שמא סגירת הדלת
החורקת תעיר את התלמיד משנתו… כך עמד שעה
ארוכה בלי לנוע לשום כיוון, עד שתלמידו התעורר…
(קול חוצב)
להעיר אדם???
האדמו"ר רבי אברהם יצחק מ"תולדות אהרון" זי"ע
שהה פעם בלונדון. היה זה יום מושלג, והקור היה
נורא. בבוקר ביקש ללכת למקווה. אמר לו בנושל המארח: "ביום
קר כזה אי אפשר
ללכת ברגל. אני אעיר
את אבי משנתו, והוא יסיע את
הרב…" רבינו ענה בתמיהה: "להעיר
אדם???…" ורבינו הלך ברגל כחמש
עשרה דקות, כולו רועד מהקור הנורא.
(חותמו של כהן גדול)
לא על חשבון הזולת!
במוצאי שבת קודש פרשת שופטים תש"ע, אמר מרן
פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זי"ע בסיום שיעורו בבית
הכנסת "היזדים": "רציתי להודיע שמעתה לא נעשה כאן
את הסליחות. לאחר הדרשה ילך כל אחד לבית הכנסת
שלו, ושם יעשה סליחות. תסלחו לי". באותם רגעים
אחזה דממה בכל נקודות הלוויין. מדוע? מה קרה?
למה אין סליחות? ומרן הסביר: "הדבר גוזל את שנתם
של השכנים. לא עושים מצוות על חשבון הזולת!"
(המתמיד)
איך אפשר להעיר אדם?!
כשמרן החפץ חיים היה פעם בדרכו לקדש את הלבנה,
שאלו הגאון רבי אלחנן וסרמן, ראש ישיבת "תורת
חסד", אם להעיר את הגאון רבי משה לנדינסקי (אחד
התלמידים בישיבה), שהיה ישן באותה שעה, כדי לקרוא לו
לברכת הלבנה. החפץ חיים ענה לו בתמיהה גדולה: "איך
אפשר להעיר אדם?!"
(מערכי לב)
מדוע עצר הרב גניחובסקי את החתונה?
בשמחת החתונה של בתו של הגאון רבי אברהם
גניחובסקי זצ"ל, מראשי ישיבת "כוכב מיעקב"
טשעבין, עמד הרב ליד במת התזמורת ושעון בידו.
בהגיע השעה 11:00 בדיוק, סימן להם בהרמת
ידיו לכיוון מעלה לעצור מיידית, בהסבירו בטוב טעם
ודעת שלא ניתן בשום פנים ואופן לגזול את שנת
השכנים מעבר לשעה המקובלת.
(קול התורה)
תכינו את הפנסים…
סיפר הרב שמואל אליהו שליט"א, רבה של צפת:
הנקיות של הרב (אביו הראשון לציון מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
הייתה גם בדברים הגדולים וגם בדברים הקטנים ביותר.
כשהייתי ילד, והיה מו"ר אבא לוקח אותי ואת אחי
לסליחות, היה מורה לנו לילה קודם לכן להכין פנסים
וכדומה, כדי שנתרגל למחשבה של הסליחות כבר לפני
השינה, וכך היינו קמים באשמורת הבוקר ביתר קלות.
וכשהיינו קמים היה מעיר אותנו בלחש, כדי שאמא
לא תתעורר ולא יהיה גזל שינה חלילה, ויצא שכרנו
בהפסדנו. וכך הייתה כל הדרך אל הסליחות בלחש
גמור. לא לטרוק את הדלת של הבית, שלא יתעוררו
השכנים, ולא לדבר בקול בחדר המדרגות, שלא להפריע
את מנוחתם. וכך כל הדרך לבית הכנסת, הכול כדי
להיזהר מגזל שינה, שלא ניתן להשיבו.
(אביהם של ישראל)
תשלום מלא!
פעם ביצע נגר עבודה בביתו של הצדיק רבי ינון חורי
זצ"ל. הנגר, שהעריך את רבי ינון, לא רצה לגבות ממנו
את התשלום המלא על מלאכתו, אולם כיוון שידע
שהרב יסרב, נקב בהצעת מחיר נמוכה מן המקובל
בחמש מאות שקלים. רבי ינון שילם את הסכום,
והשניים נפרדו. כעבור ימים אחדים הופיע לפתע
הצדיק בביתו של הנגר והושיט לו חמש מאות שקלים.
"מה זה?" בירר הנגר המופתע. הסביר רבי ינון: "ביתי
נפרץ, וגנבו ממני חמש מאות שקלים. כאשר ערכתי את
חשבון נפשי לברר מדוע נגזרו עליי ייסורים אלו,
מיד נזכרתי בך. אני בטוח שלא שילמתי לך את
מלוא המחיר…" רק לאחר שניאות הנגר לקחת
את הסכום, נחה דעתו של הצדיק.
(שבת טיש)