בתקופה זו של התגלות אפסיות כל משאבי הטכנולוגיה המודרנית, למול נגיף קטן, מתעוררת ההכרה
בחכמה העצומה הטמונה בבריאה.
היבט זה מתחדד לאין ערוך, כאשר כל הטכנולוגיה שבעולם התגייסה לצורך המלחמה בנגיף, בדיקות,
בדיקות מהירות יותר, מכונות הנשמה, מחוללי חמצן [ואף הופצו 'קלסתרונים של הפושע', בכל
העולם, דבר שלא היה ניתן אפילו לחלום עליו עד לפני כמה שנים], הכספים הרבים שמושקעים
בניסיונות להשגת חיסון.
וכעת לפי הפרסומים נראה שהגיעו בס"ד לחיסון שלדבריהם אכן מגן מפני המחלה.
בהיבט שטחי, נראה כאן ניצחון לטכנולוגיה המודרנית, הנה התקדמנו התגברנו על המגיפה, ובזמן
מהיר מאוד יחסית פותח חיסון, תהליך שאך לפני שנים ספורות היה מתמשך פי כמה.
כביכול, נשאר רק לתת לעצמנו טפיחה על השכם, ולהתפאר שלא נולדנו במאות הקודמות עמוסות
המגיפות.
יתוש קדמך'
אכן למתבונן מתגלה ההיפך הגמור, ראשית הרי גויסה כאן כל הטכנולוגיה שבעולם כנגד יצור זעיר,
ועד עתה לא השפיעה, ואנו רואים כאן התגלמות ברורה של הטענה 'יתוש קדמך', הרי הנגיף אינו
אלא בריה אחת מתוך מיליארדי בריות שנבראו בעולם, וכל השכלולים לא יכלו לו.
גם בשורת החיסון אינה הישג של הפיתוחים, שהרי לא נרקחה כאן שום תרופה להתמודד עם הנגיף,
והפתרון נמצא רק בתחום החיסונים, היינו שבפועל מגייסים את מערכות הגוף שנבראו בששת ימי
בראשית להילחם בנגיף.
כל ההישג המדעי הגדול [באמת], הוא במציאת גירוי במינון הנכון, כדי שמערכת החיסון של הגוף
תייצר נוגדנים למלחמה בנגיף, לפני התרחשות ההדבקה בפועל.
זאת אומרת, שהפתרון לנגיף לא ידוע ולא מוכר, שצץ לו פתאום אחרי אלפי שנים, כבר נמצא ומובנה
בגוף כל אחד מאיתנו, מנער ועד זקן, מהודו ועד כוש, עני ועשיר, מיוחס וחסר היחוס, ואין כל חדש
תחת השמש.
על הכרה זו שכל חכמי העולם אינם יכולים לברוא כלום, וכל הפיתוחים נכללים בבריאה של ששת
ימי בראשית, יש להביא את דברי המבי"ט )בית אלוקים שער היסודות פל"ט( וז"ל 'ואין כל חדש תחת
השמש, כי כל מה שישתלשל לעתיד הוא מכח מה שנברא כבר בששת ימי בראשית… כי אין כח
וידיעה בשום אדם לעשות שום דבר הדומה לדבר הטבעי, כי כל חכמי העולם לא יוכלו לברוא אפילו
יתוש אחד'.
ורפא ירפא
יש לציין שגם ההרגשה של מציאת פתרון לבעיה וחזרת החיים למסלולם בעת מציאת חיסון היא
הרגשה מוטעית, כשם שצץ לו פתאום נגיף מקצה העולם, כך לא חסרות דרכים לבורא העולם לייסר
את ברואיו בדרכים אחרות, כמסופר על רבי אליהו דסלר זצ"ל (ספר הזכרון לבעל המכתב מאליהו
עמ' שפד) וז"ל:
'באותם ימים פרצה בארץ מגיפת שיתוק ילדים ר"ל וזה הפיל חיתתו על כל הישוב
והנה נתבשרנו כי פיתחו תרכיב חיסון נגד המחלה האיומה וכתוצאה מזה היא תודבר ותחוסל אז
אמר רבינו הקב"ה כביכול משחק עמנו מדי תקופה מתגלות מחלות שאין להן תרופה וכאשר נמצאת
התרופה נושמים כולם לרווחה וחושבים שבאה השלוה אולם מיד מתברר כי כבר מתפתחת רחמנא
ליצלן מחלה חדשה חשוכת מרפא עד לסיבוב הבא הענין הוא כי החולי מהווה מקל חובלים בידי
הקב"ה לייסר את ברואיו ולנסותם ולכן אין לצפות למצב של והסירותי מחלה מקרבך עד בא התיקון
הכללי של העולם'.
לכן אין לנו להתייחס לחיסון אלא כאחת מדרכי המרפא שנתנה התורה רשות לרופא לנהוג בהם.
אין כל חדש תחת השמש
אכן היות ובכל זאת יש חידוש בדרך החיסון, לכן עדיין השאלה מנקרת בלב כל בן תורה, האם דרך
החיסון נכללת בהיתר שנתנה התורה 'ורפא ירפא', או שיש בה איזו חריגה וכביכול התערבות בגזירת
שמים
מלבד זאת הרי אנו חשופים כיום לכמה פרסומים של גורמים שונים,
שמעוררים פחדים וגורמים לרתיעה מלקיחת החיסונים, על כן יש לברר ענין זה במקורות,
שאם נתבונן בהם נראה שגם בתחום ההתנגדות לחיסונים אין כל חדש תחת השמש,
ותופעה זו ואף נימוקיה כמעט לא השתנו בשלוש מאות השנים האחרונות.