מחידושי תורתו של הרב יוסף ברכות
מעט מזעיר מחידושי התורה של רבנו שנלקטו מפי השומעים.
מסכת אבות פרק ו’ •
המשנה אומרת כך: “דרכה של תורה – פת מלח תאכל מים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן – אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא.
הגאון מהר”ם שי”ף שואל: למה התנא נקט את התיבות – אם אתה עושה כן? לכאורה מילים אלו מיותרות.
היה לו לומר: “ובתורה אתה עמל. אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא”.
מה זה – אם אתה עושה כן? הגאון מסביר כך:
היינו חושבים שפשט המשנה מדבר דווקא באופן כזה שאדם עני שאין לו רק פת ומלח וכו’
אז התנא אומר בכל זאת אתה חייב לעמול בתורה, אבל אדם שיש לו את האפשרות לחיות חיים שלא בצער לאכול בשר ולשתות יין ולישון על מיטה טובה לא חייב לצער את עצמו בכך, שהתורה אמרה “וחי בהם” וכתיב “דרכיה דרכי נועם”.
באה המשנה לומר לך שאנו מדברים באדם כזה שיש לו אפשרות ובכל זאת כך צריך להתנהג כדי לזכות בכתרה של תורה.
לכן המשנה אמרה: “אם אתה עושה כן” שיש לך את היכולת לאכול ולשתות ולהתענג ואתה מסגף עצמך אז:
אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.
הגאון הנסתר – רבי יוסף ברכות בן זכריה זצ”ל אומר: אם דרכיה “דרכי נועם” וכתוב “וחי בהם”
אז – שוב פעם נשארת הקושיה בשביל מה “אם” אם הוא יכול להיות בריא, לחיות חיי עונג,
למה לחיות חיי צער? אלא בא להשמיע שפה מדובר בראובן שהוא עשיר והוא מארח את שמעון.
וראובן יכול לישון על המיטה ושמעון על הארץ, והוא לא עושה כן, אלא נותן לשמעון האורח לישון על המיטה
והוא ראובן יושן על הארץ, אז מובן המילה “אם אתה עושה כן – אשריך וטוב לך”.
ראשי תיבות
• ישראל – ר”ת
יקר שונא רע אמיתי לכולם – ישר שמח רחמן “אור בעולם” לעולם.
• תהלים – ר”ת
תמיד הטוב להגיד ישועה משמים.
• לחם = לחיות חיים מאושרים. (אולי כוונתו לגמרא שאדם האוכל פת בבוקר חוסך לעצמו עשרות מחלות)
• אלול – ר”ת אשוב לה’ ויסלח לי – אבטח לה’ ויעזור לי.
• תיקו – ר”ת ותשבי קדוש יעזור תמיד.
ספר בראשית, פרק א’ פסוק א’ “בראשית”, בן ראשון אחר שלושים יום תפדה
שאלה: איפה הברית קודם הפדיון? בן רך אחר שבע ימים תימול.
• “כל הקובע מקום לתפלתו אלוקי אברהם בעזרו”
שואל שואל רבי יוסף ברכות וכי מי שלא קובע מקום לתפלתו אין אלוקי אברהם בעזרו?
וכי מי שלא קובע מקום לתפלתו אין אלוקי אברהם בעזרו?
ומתרץ מקום הכוונה הקב”ה – כמו “המקום ירחם עליהם”
לפיכך כל הקובע מקום הכוונה שאל המקום הוא מתפלל אז אלקי אברהם שהוא המקום ב”ה בעזרו.
יעקב אבינו
• “וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם” קושיה: אם הוא הלך אז בטח הוא הרים את רגליו?
תרוץ: אבל יעקב לא פחד משום דבר. כתוב: “כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך”
אז הוא הלך בלי שום תקלה עם המלאכים. פועל צריך לעבוד כמו יעקב אבינו,
אבל בעל הבית לא צריך להיות כמו לבן הארמי.
ללמוד לפני השינה
• כתוב: “לא נברא הלילה אלא לגירסא” וכתוב: “לא נברא הלילה אלא לשינתא”
קושיה: איך יכול להיות לילה ללימוד וגם לשינה הרי יש רק לילה אחד?
תרוץ: אלא בא התנא להשמיע שלא נברא הלילה אלא לשינתא,
שהתנא בא להגיד שצריכים ללמוד לפני השינה תורה בהבנה נכונה.
• ביקש יעקב אבינו ע”ה לגלות את הקץ ונסתלקה לה השכינה והתחיל לדבר דברים אחרים.
מדוע נסתלקה השכינה? בגלל שהיה בצער. איך יעקב אבינו ע”ה היה לו צער?
הלא הוא קיבל עול מלכות שמים באהבה מאת השם? אז למה היה לו צער?
הצער היה לו בשביל אחרים,לא בשבילו.
(ואולי רצה לומר – שראה תוקף הגלות ואריכות הזמן עד ביאת גואל ולכן היה בצער).
• לא שמחתי בתקלת חברי,
ושואל ר’ יוסף זצ”ל מה רבותא בזה שלא שמחתי בתקלת חברי?
שדבר זה ברור שכך צריך לנהוג – אלא מסביר כך לא שמחתי בתקלת חברי בזמן שהיה לו צער ועגמת נפש
לחברי – אני בטובתי שלי לא שמחתי, אלא השתתפתי בצערו ג”כ ועזבתי את שמחתי בצד.
כך גם פעל תמיד ע”ה שהיה נושא בעול עם חברו ומציל אותנו תמיד מצרות רבות.
• כתוב: “ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה” איך יכול להיות רשעים שיעשו טובה?
תרוץ: הארור זה סמל רע והוא מדבר אתו ברעות וצריך לדבר בטובות ולא ברעות.
אם אתה מדבר עם הרשעים ברעות הם לא מתייחסים אליך אלא צריכים לדבר אליהם בטובות
אז הם מתייחסים וחוזרים בתשובה.
• אמרו חז”ל: “אסור לקרא לאור הנר בשבת שמא יטה. אמר רבי ישמעאל: אני אקרא ולא אטה, והטה.
אמר: כשיבנה בית המקדש אביא קרבן חטאת שמנה”.
ומרן הגאון מוילנא שאל: מדוע רבי ישמעאל הטה? כי חכמים אמרו שלא יקראו לאור הנר שמא יטה בשבת
ללא לתת טעם לדבר ובגלל זה שנתנו טעם אז הוא קרא והטה.
שואל רבי יוסף אברהם בנימין ברכות: אז מה אם הוא שואל טעם? הלא כתוב: “
טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי”.
תרוץ: היו צריכים להגיד את הטעם. אלא רבי ישמעאל לא היה צריך לעשות נגד מה שאמרו חכמים,
אלא לקיים בדיוק מה שאמרו חכמים בלי שינויים וקושיות.
• ר’ יוסף זצ”ל היה אומר: “טוב יתר רבי בלי תלמידים מתלמידים בלי רבי”!
אלא מסביר כך לא שמחתי בתקלת חברי בזמן שהיה לו צער ועגמת נפש לחברי בס”ד ורבינו נפתר ערירי,
כל לימוד, קריאת תהילים או קבלה קטנה תעמוד לכם לזכות גדולה,
ואין ספק שזכותו של הצדיק תעמוד לכם ולכל משפחותיכם עד עולם.