דיני זכוכית וזכוכית מחוסמת לפסח ולבשר וחלב
כפי שכבר כתב רבנו (מרבותינו הראשונים) שאמנם כלי זכוכית, בולעים אך כיוון שהם פחות קלים מכל שאר המכלים לבליעה, אין בכך איסור על השימוש מכלי בשר וחלב. אם כן, כל אותן בדיקות שמוכיחות בליעת כלי זכוכית, אין בהן כלום.
מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בספריו, לפי דעת מרן, אין צורך להגעיל כלי זכוכית וניתן להשתמש בהם למוצרי חלב ובשר אחרי שטיפה בלבד. עם זאת, אנו מייצרים זכוכית בזמן מעט שונה מהדורות הקודמים, הזכוכית הזו תיבלע, והם הוכיחו את טענתם בבדיקה ומצאו שהזכוכית הישנה קצת יותר כבדה מהזכוכית החדשה, מה שלטענתם נובע מכך זכוכית מגיעה מהחלק הפנימי של החוות שנבלעו, הם גם הביאו ראיות נוספות לכך שכלי זכוכית נבלעו
מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל כותב שכשם שמנהג ספרד צריך להקל על השימוש באותם מכלי זכוכית לבשר וחלב ופסח, כך צריך להיות קל יותר להשתמש בכלי זכוכית "פיירקס".
זכוכית מחוסמת לדעת הפוסקים האשכנזים
הפוסקים אשכנזים רואים בכלי זכוכית כלי חרס, ואפילו שימוש במיכל "פיירקס" לא ניתן לתיקון ברחצה כמו כל עמיד בחום כמו כלי זכוכית, אפילו ליהודי אשכנז צריך להיות יותר קל להכשיר אותם בטבילה, כי הסיבה שהפוסקים כתבו שהם לא כשרים בהגעלה היא מתוך חשש שלא יוגעלו כראוי כי הם יוגעלו כראוי הרתיחה של מים מפוצצת את הזכוכית, ולפי זה הסיבר לאסור היא לא בגלל שהם מזכירים כלי חרס, אבל כלי זכוכית עמידים בחום, לא צריך לחוש בזה בכלל, ואפילו לפי מנהג אשכנז, ומותר להשתמש בהם לבשר ואחר כך לחלב. ויחד עם זאת הגעלה, כמו שכתב הגאון רבי יוסף שלום, אלישיב זצ"ל ושבט ציץ אליעזר כתבו את שבהגעלה שלוש פעמים אפשר להקל בזה.