לברך 'בורא רפואות 'על החידושים של עולם הרפואה
היות ותחום החידושים של עולם הרפואה נשמע לפעמים כאיזו התערבות בסודות הבריאה,
מצינו כבר בדורות עברו שהיו מבין ההמונים שקראו תיגר על חידושים אלו,
והתנגדו לשימוש בהם, יש להתבונן האם יש משהו בסוג כזה של התנגדות,
וכבר הובאה לשון ספר מוסדות תבל שהתרעם על המפקפקים כנגד רפואת החיסונים:
'אשר הודיע ה' בחמלתו הגדולה לבני האדם זה ימים לא כבירים ,למען הצילם ממות ההוא',
ואף תלה במתנגדים אלו את מיתת כל השומעים לקולם שנמנעו מלקחת את הרפואה , והוסיף וז"ל:
'ועתה נברך ד' אלוקינו העושה נפלאות אשר האיר עינינו ברפואה זאת למען הציל עם רב מרדת שחת.'
וראה עוד בחיבור 'עלה תרופה' (לר"א המבורג)
שתמה על הנמנעים מלהשתמש בחיסון לאבעבועות בטענה שהוא דבר חדש שלא עשרום אבותינו, וז"ל:
'שהיה כמעט מגפה קטנה ר"ל בילדים מחולי אבעבועות,
ורבים מבני עמינו עמדו על נפשם ועל זרעם והשתמשו בתרופה חדשה כנודע, ויצאו חפשים בע"ה,
ורבים משכו ידם מזה באמרם שהוא דבר חדש לא שערום אבותינו,
ובאמת לא מחכמה שאלו על זה שרואות בארובות יעידו על זה שנתגלה לאחרונים מה שנתכסה מראשונים
דרך משל ,שהראשונים לא דברו כלום ממגדול הפורח באויר,
רצוני לומר שלא שערו שיעשה אדם חביות של שייטין לשוט באויר רקיע השמים…
ובעינינו ראינו שנעשה כן בימינו'
(נראה שכונתו על המצאת הכדור הפורח, שהרי לא היו כלי תעופה אחרים בשנת חיבור הספר – תקמ"ה.)
כל הרפואות שמחדשים בזמנינו היו ערוכים מאת הבורא מתחילת הבריאה
אכן מבואר בדברי החזון איש (אה"ע סי' כז אות ג)
שכל הרפואות שמחדשים הרופאים בזמנינו היו ערוכים ומסודרים מאת הבורא מתחילת הבריאה,
אלא שלא התגלו בכל דור ודור, וז"ל:
'ואף בטריפות דמן ארכובה ולמעלה אין מעידין בזמננו דמנתחים הרופאים וחיים ואין לתמוה ע"ז
דבאמת נראה דברא הקב"ה רפואות אף לטריפות וכדאמר ב"ב ע"ד ב' בסגולת אבן טבא שמחייה אף המתים
ושם בסגולת עשב סמתרי ואמר שמואל ב"מ קז ב' אי לאו זיקא עביד סמתרא להרוגי מלכות וחיי
ואמר בפסחים נ"ו א' שחזקיה גנז ספר הרפואות ופרש"י שהיו מתרפאין בו מיד
אלא שלא נתגלו בכל דור ודור ובכל מקום ומקום ויש אשר נתגלו וחזרו ונשתכחו
והכל ערוך ומסודר מאת הבורא ב"ה בראשית הבריאה.'
וכי סבור אתה שהקב"ה משחק אתנו בשחמט?
וכעניין זה מסופר על החזון איש בשם רבי רפאל דוד אויערבך
(ספר זכרונם לברכה עמ' שיז, הובא בספר מעשה איש ח"ב עמ' קלט בהערה) וז"ל:
'הייתי פעם אצל החזון איש זלה"ה עם עוד כמה אנשים ואחד דיבר אז מגודל ההתקדמות
שיש בחכמת הרפואה שהמציאו דברים חדשים כמו אנטיביוטיקה ומכשירים חדשים וכדומה
והחזו"א אמר שצריך להודות על כך לה' שהצליחו בזה הרופאים ויכולים לעזור ולרפא בני אדם
נענה אחד ואמר אבל יש מחלה אחת שלעומת כל הקידמה אין הרופאים מוצאים ידיהם ורגליהם כיצד לרפאותה והיא מחלת הסרטן רח"ל נענה החזו"א במתק שפתיו ואמר לו וכי סבור אתה שהקב"ה משחק אתנו בשחמט שמצד אחד מקדם את הרפואה ומצד שני מכה אותנו בחסר אונים בה ח"ו אלא דע לך… כן הדבר ברפואה,
מחלה זו שאתה מדבר עליה אינה חדשה בעולם והיתה כמו שהיא עכשיו גם בימי קדם
אלא שכאשר הרפואה בדברים אחרים גם לא היתה מפותחת אזי לא שמו לב כל כך למחלה זו אך כיום שב"ה יש בדברים אחרים התקדמות כה גדולה נוצר פער גדול בין מחלה זו לשאר המחלות
ועל כן בולט יותר כיום חסר האונים של הרפואה בזה יותר מאשר בימי קדם
אבל בפועל אין כאן מכה חדשה ולא תוספת חולי שלא היה בעולם
ואמר עוד שגם במחלה זו צריך לעשות תשובה ולבקש רחמים והשי"ת יעזור
והוסיף הגאון רר"ד זצ"ל שהחזו"א היה רגיל לומר שעל מחלה זו צריך להתפלל כשאומרים בורא רפואות.'
אם הקב"ה יכול לברוא כ"כ הרבה דברים בד' ימים הוא יכול לברוא לך רפואה בד' ימים
ועוד מסופר על החזון איש (מעשה איש ח"ב עמ' קנט) וז"ל:
'מעשה בחולה רח"ל שהרופאים קבעו שנותרו לו לחיות ארבעה ימים בלבד על יותר מכך אינם אחראים
החולה פנה אל רבינו והציג את דברי הרופאים רבינו שמע את הדברים הגיב ואמר
אשאל אותך מה ברא הקב"ה ביום הראשון והלה השיב ומה ביום השני כך שאלו על ארבעה ימי בראשית הראשונים ועל כולם השיבו החולה
אחר כך אמר לו החזו"א אם הקב"ה יכול היה לברוא כל כך הרבה דברים בארבעה ימים
הוא יכול גם לברוא לך רפואה בארבעה ימים לאחר ארבעה ימים התפרסם בעיתונות
שהמציאו את תרופת הפנצילין קרובי משפחתו של החולה שלחו לו מאנגליה את התרופה ובחסדי ה' המשיך לחיות.'
מה רב טוב וגדול תועלת הרופאים
כן מצינו בספר שער שמעון (לר"ש הכהן פתיחה עמ '8) ששיבח את מלאכת הרופאים בחכמת החיסון וז"ל:
'ומה רב טוב וגדול תועלת הרופאים הממציאים בחכמתם להחיות נפשות צא ולמד
ממעשה הרכבת האבעבועות מה הייתה לפנים מחלת האבעבועות ומה עצמו הרוגיה ועתה הוא בלתי שכיח.'
וראה גם בספר מוסדות תבל (שם) שסיים את דבריו בעניין רפואת החיסון בהודאה לבורא על הגילוי שהאיר בו את עינינו,
'ועתה נברך ד' אלקינו העושה נפלאות אשר האיר עינינו ברפואה זאת למען הציל עם רב מרדת שחת.'
כל מציאת הרפואות מושגחת על ידו יתברך
גם בספר בית שלום (תולדות רבי שלום משאץ) הובאו שבחים בשמו על הרפואות החדשות שמתגלות ,
ועיקר השבח הוא שמרפאים את המחלה באותה מחלה עצמה, וז"ל:
'פלאים בחכמת הרפואה היום נתגלו כמה מיני רפואות בטבע שמרפאים המחלה בהמחלה הזאת מהברואים כמו הפאקין מהילדים וכמו ר"ל אסכרה בהילדים שלוקחים מיץ מהחולה וזורקין אותו בהסוס או בהשפנים
והם נעשים חולים מסוכנים ולוקחים מהם מיץ וליחה וזורקין להחולה וזה רפואתו
וכן ר"ל לכלב שוטה יש היום בעיר באקארעסט שמרפאין החולה המנושך במיץ וליחה שלקחו מהכלב שוטה .'
נמצא שכיון שכל מציאת הרפואות מושגחת על ידו יתברך, ישנה מדה של כפיות טובה בקריאת תיגר עליהם, בפרט שעל ידי מניעת החולי יכול האדם לעבוד את בוראו,
ובזמנינו יוכלו בס"ד קהילות הקודש לחזור לתפקודם המלא בלי הגבלות שונות של השלטונות.
עלינו לשבח לאדון כל התולדות ובורא רפואות
וראה עוד בספר הברית (שם) ששיבח על המצאת החיסונים, וז"ל:
' ועלינו לשבח לאדון כל התולדות ובורא רפואות בכל השבחות ברכות והודאות על רוב חסדו
אשר גבר עלינו בדור הזה ברפואה הנזכרת הנגלית לנו ולבנינו עד עולם לעשותה להחיות אותנו ואת זרעינו'.
וראה מה שכתב בענין דומה לזה, בספר באר הגולה (חו"מ סוף סי' תכז)
על חובת שמירת גופו שמי שמזלזל בשמירת גופו נראה כמואס ברצון בוראו, וז"ל:
'נלע"ד הַטַַעַם שֶׁהִזְהִיָרָה הַתוָֹרָה ַעַל שְמִ יַרַת הַנֶֶּׁׁפֶׁש הוּא מִטַַעַם שֶׁהַקָָבָ"ה בָָרָא ֶׁאֶׁת הָעוָֹלָם בְחַסְדֹוֹ
לְהִֵּטִיב לְהַנִּבְרִָאִים שֶׁיִַכִירוּ גְדוּלָתֹוֹ וְַלַעֲֹבֹד עֲבוֹדָתֹוֹ בְִקִיוּם מִצְוָֹתָיו וְתוֹרָתֹוֹ
כְמֹוֹ שֶׁאַָמַר הַָכָתוּב ָכָל הַנִּקְָרָא בִשְִמִי לִכְבוִֹדִי בְרָאִתִיו וְכוֵּּלֵּי
וְלִֵּתֵּן לֶָׁהֶׁם שָָכָר טֹוֹב בַעֲמָָלָם וְהַמְסֵַּכֵּן ֶׁאֶׁת עַצְמֹוֹ כְִאִלוּ מוֵֹּאֵּס בִרְצֹוֹן בוֹרְאֹוֹ
וְאֵּינֹוֹ רוֶֹׁצֶׁה ֹלֹא בַעֲבוֹדָתֹוֹ וְֹלֹא בְמַַתַן שְכָרֹוֹ וְֵּאֵּין לְָךָ זְִלְזוּל אַפְקֵּרוָּתָא יוֵֹּתֵּר מִֶׁזֶׁה ולְהַשוֹמְִעִים יוּנְָעָם.'